ראש ממשלת בריטניה תרזה מאי התפטרה. מאבק ירושה חריף במפלגה השמרנית. הסיכויים לניצחון שמרני בבחירות קלוש

התפטרותה של ראש ממשלת בריטניה תרזה מאי, ביום שישי 24.5, הייתה צפויה כבר חודשים רבים, כאשר בשורה של הצבעות בפרלמנט הבריטי ובמוסדות המפלגה השמרנית שהיא עמדה בראשה היא נחלה כישלון אחד אחרי השני,  כאשר היא נכשלת להעביר את מדיניות ה'ברקזיט' BREXIT, שניסתה לעצב.

זה כבר למעלה משנה מאז אמרתו המפורסמת של וינסטון צ'רצ'יל משנת 1946 לגבי יריבו הפוליטי מנהיג הלייבור קלמנט אטלי שאמרה, 'מונית ריקה הגיע לדאוניג סטרייט מס' 10 וממנה יצא קלמנט אטלי,' An empty taxi drove up to 10 Downing Street and out of it stepped Clement Attlee, הפכה להיות נכונה גם לגבי תרזה מאי.
היא כל הזמן נראתה נוסעת הלוך וחזור בין דאוניג סטרייט 10 והפרלמנט הבריטי, או מטות השוק האירופאי בבריסל ובשטרסבורג, אבל כאשר הייתה יצאת ממכונית ראש הממשלה היה ברור לכולם, לתומכיה ולמתנגדיה, כי היא חוזרת בידיים ריקות.

לכן השאלה היא למה מאי לא התפטרה קודם לכן והייתה מוכנה לספוג את כל הכישלונות הפוליטיים והאישיים אשר עברה בחודשים האחרונים, כאשר כל יום שעובר רק מדגיש את העובדה כי אין לה סיכויים לשרוד בתפקידה.
שאלה אחרת הייתה, כיצד היא יכלה להרשות לעצמה לדרדר את מעמדה של המפלגה השמרנית השלטת בבריטניה בתקופת מנהיגותה עד להפיכתה למפלגה שרבים מחבריה נטשו אותה ועברו להצביע בעד מפלגות אחרות, כאשר היה ברור וידוע כי הסיבה העיקרית לכך הם כישלונותיה.

צריך לזכור, כי לפני שלוש שנים ב-2016, כאשר נבחרה להנהיג את המפלגה השמרנית במקומו של דיוויד קמרון, שהתפטר מיד לאחר שנודעו תוצאות משאל העם בו למעלה מ-51 אחוז מציבור הבוחרים הבריטי הצביעו בעד יציאת בריטניה מהשוק האירופאי-BREXIT, מאי קיבלה כבר אז לידיה אומה בריטית ומפלגה שמרנית שהיו מפולגים. 
השאיפה הפוליטית שלה, להביא לאיחוד, אפילו חלקי, מחדש את שתיהן אף פעם לא התגשמה.
מה שהתרחש היה ההפך הגמור.
הפילוגים באומה הבריטית ובמפלגה השמרנית רק הלכו והעמיקו, כאשר כל פעם שהופיעה בפרלמנט הבריטי הלך והתברר כי תמיכת חברי הפרלמנט בה ובמדיניותה מתדרדרת. יש המאשימים את תרזה מאי, שהיא בתו של כומר, בחוסר דמיון ואומץ פוליטיים, כסיבות העיקריות אשר הביאו לכישלונה.
משקיפים פוליטיים בריטיים מעלים בימים האחרונים טענה חדשה מפתיעה, לפיה תרזה מאי הייתה כל כך שקועה בצד הטקסי ובחיים הנוחים של ראש ממשלה בריטי, עד כי  העדיפה להתרכז בהם מאשר למצוא  פתרונות פוליטיים קשים למצבים ולבעיות האמיתיות בפניהן היא ניצבה.
כך או כך, התפטרותה של מאי, תביא בשלב ראשון למלחמת ירושה במפלגה השמרנית, שהיא עדיין המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט הבריטי. בראש המועמדים לרשת אותה עומד בוריס ג'ונסון  Boris Johnson, מי שהיה שר החוץ הבריטי. מועמד אחר שבא מחוץ לשורות המפלגה הוא  נייג'ל פאראנג'  Nigel Farage שייסד לאחרונה את מפלגת 'ברזיקט', שמעמדה במשאלי דעת הקהל הבריטית הוא חזק יותר מאשר מעמדה של המפלגה השמרנית.
במילים אחרות, יתכן שעד אשר יוחלט, או מיד לאחר קבלת ההחלטה בלונדון, מי יעמוד בראש הממשלה והמפלגה השמרנית, תוכרזנה בחירות כלליות חדשות, כנראה בסוף הקיץ או תחילת הסתיו של 2019.       

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות