רוסיה והאו"ם מונעים מעורבות צבאית בסוריה. עתה, פועלת מוסקבה למנוע התקפה על איראן

דמעות התנין שמוזיל מזכיר האו''ם באן קי מון Ban Ki-moon, האומר כי מועד הפסקת האש (בסוריה) שנקבע ל-10 באפריל  'הוא לא תירוץ להמשך ההרג' not an excuse for continued killing, הם התוצאה הברורה והגלויה של מדיניות שליחו שלו ושל הליגה הערבית לסוריה, קופי ענאן, והעובדה שמי שמושך בחוטים מאחריו הוא שר החוץ הרוסי סרגי לברוב Sergey Lavrov.
מה שבאן קי מון מנסה להסתיר בדבריו הוא, כי בפעם הראשונה מאז פרץ המרד הערבי לפני 16 חודשים בדצמבר 2010, ובפעם הראשונה ב-62 השנים האחרונות מאז שנות החמישים של המלחמה הקרה, מזכירות האו''ם בניו יורק, והקרמלין מוסקבה, ולא ארצות הברית, הם שמנהלים את המשבר ואת מה שמתרחש בסוריה.
מצב זה הוא התוצאה, של התמיכה החשאית שוושינגטון נותנת למעורבות הישירה של האו''ם ושל מוסקבה בסוריה, וזאת כדי לאפשר לנשיא באראק אובמה, להציג מדיניות של דיפלומטיה תוך אי מעורבות צבאית אמריקנית במזרח התיכון. 
האסטרטגים של מערכת הבחירות שלו  מייעצים לו לנקוט מדיניות זו, כדי להבטיח את בחירתו לכהונה שנייה בבית הלבן, בבחירות שתערכנה בארה''ב בתחילת נובמבר.  מול המדיניות הניצית של מועמדי הרפובליקנים והאיומים שלהם לתקוף, או לתמוך בתקיפה ישראלית באיראן, תעמוד מדיניותו 'השקולה והאחראית' של אובמה.
זו הסיבה מדוע ישנם רבים בארה''ב ובמזרח התיכון החושבים, כי המקור בארה''ב המייצר כמעט כל יום מידע המראה מדוע ישראל איננה יכולה, ואיננה צריכה לתקוף באיראן, הוא לא ממשל אובמה, המכחיש זאת כמובן, אלא מכונת תעמולת הבחירות שלו הפועלת כבר בכל הקיטור. אם ישראל לא תתקוף באיראן, הדבר ייחשב כהישג גדול של המדיניות של אובמה, אותו יוכל להציג לפני הבוחר האמריקני.
מאחר והבסיס המשותף לפעולתם של האו''ם ושל מוסקבה בסוריה, וגם של ממשל אובמה, היא מניעה בכל מחיר של מעורבות צבאית מערבית, או ערבית בסוריה, הרי את המחיר, שלא לומר מחיר הדמים הנורא, משלמים כל אותם מאות סוריים הנהרגים מידי יום באש התותחים, הטנקים, ומקלעי מסוקי התקיפה של הצבא הסורי. רק בשבת 7.4, נהרגו בסוריה למעלה מ-160 איש ואשה.
צריך לומר מיד, כי יש הגזמה רבה בתיאורים אשר האופוזיציה הסורית מפיצה, וכי דיכוי המרד הסורי מתרחש עתה בעיקר בעיירות וכפרים קטנים, כאשר בערים הגדולות הסוריות, מלבד באידליב, ובכיס אחד או שניים של התנגדות בחומס, וליד חמה, הקרבות כבר הסתיימו בניצחונו של אסד. אולם גם הרוגים בעיירות קטנות ובצפון סוריה, הם קורבנות הנופלים בעיקר בגלל המדיניות של האו''ם ושל רוסיה, וחוסר, או ליתר דיוק ההימנעות מנקיטת מדיניות של וושינגטון.
כמו בכל שפך דמים טראגי כזה, יכול להתרחש משהו בלתי צפוי, טבח במדדים שעוד לא הכרנו דוגמתו במרד הערבי, או שימוש בנשק כימי וביולוגי שיגרום למאות הרוגים. בהתרחשות כזו לא תהייה לאובמה ברירה, ואז הוא יודיע פתאום על מעורבות צבאית אמריקנית, שתגרור אחריה מיד גם התערבות צבאית טורקית בסוריה. בינתיים, אפשרות כזו איננה נראית באופק.   
רק מעטים בארצות הברית ובישראל, שמו לב לכך, כי במשך כל השבוע האחרון  לברוב היה עסוק, לא בסוריה, אלא בדילוג מבירה אחת לשנייה של מספר ארצות בקווקז ובראשן ארמניה, ומספר מדינות המקיפות את הים הכספי. המדובר באזרבייג'אן, קזחסטן, קירגיסטאן,  ואוזבקיסטן.
גם מעטים שמו לב לכך, כי עם סיום הסיור וחזרתו של לברוב למוסקבה ביום שישי  6.4,  פורסם במוסקבה, כי צבא רוסיה החל להציב את סוללות טילי היירוט המתקדמים ביותר שלו נגד טילים ה-S-400, במובלעת קליניגראד Kaliningrad, שבים הבלטי.
טילים אלה הם התשובה הרוסית למערכת יירוט הטילים האמריקנית missiles shield, שהרוסים מתנגדים להצבתה באירופה, ובמזרח התיכון
במילים אחרות, לאחר שלברוב הצליח לחסום את המעורבות הצבאית המערבית-ערבית בסוריה מכיוון הים התיכון, הוא בדק בסיורו את האפשרויות לחסום את המעורבות הצבאית האמריקנית, או/ו הישראלית נגד איראן מכיוון הים הכספי. 
כל מי שרוצה להאמין בכך, כי הפרסומים במשך שבוע שעבר על האפשרות שישראל תתקוף את איראן מאזרבייג'אן, או מגיאורגיה, היו מקריים בלבד, זכותו. אבל אין ספק, כי פרסומים אלה שבאו, ולא במקרה,  מארה''ב, שירתו יפה את מטרת נסיעתיו של לברוב.
ביום שישי, החליט מי שהחליט במוסקבה לאור תוצאות ביקוריו של לברוב, והחלטות כאלה מתקבלות שם בדרגים הגבוהים ביותר בקרמלין, כי כדי להשלים את ההישגים הרוסיים בסוריה של אי מעורבות צבאית, וכדי להבטיח שלא תהייה מעורבות צבאית באיראן, צריך לחזק את הנוכחות הצבאית הרוסית מסביב לים הכספי, אזור מהווה את דרך הגישה הנוחה ביותר למי שרוצה להגיע לצפון איראן ולטהרן, שם מרוכזים רוב המתקנים הגרעיניים הצבאיים האיראניים.
הצעד הרוסי הראשון היה להציב את טילי ה-S-400 בקליניגראד, כרמז לכך כי מוסקבה לא תעבור בשתיקה על מתקפה אמריקנית או/ו ישראלית על מתקני הגרעין האיראניים.
הצעד השני, שהסכם כבר הושג עליו בין מוסקבה לאיריוואן בעת ביקורו של לברוב שם, יהייה הקמת תחנת מכ''ם מתקדמת רוסית בהרי ארמניה, שתהייה המתחרה של תחנת המכ''ם שארצות הברית הקימה והפעילה באחרונה בבסיס חיל האוויר הטורקי הקרוב לאיראן בקורצ'יק kurecik, וכמו שהאמריקנים משתפים את ישראל במידע המתקבל מתחנת המכ''ם בטורקיה ( למרות הכחשות הטורקים), כך הרוסים ישתפו את האיראנים במידע שיקבל מתחנת המכ''ם בארמניה.  במילים אחרות, מוסקבה יוצרת עבור טהרן, תשובה לאיום האמריקני-ישראלי עליה.   
בתחילת השבוע ביום שני  9.4, יגיע למוסקבה  שר החוץ הסורי ואליד מועלם Walid Muallem, כדי לקבל משר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, שתפס עתה את מקומה של שר החוץ האמריקנית הילארי קלינטון במזרח התיכון ובעולם הערבי, הוראות חדשות איך משטר אסד, לאחר שניצל, צריך להמשיך לפעול. מועלם יגיד לרוסים, שאין כל סיכוי שהצבא הסורי יוכל להוציא את כוחותיו מהערים הגדולות בסוריה, ביום שלישי בבוקר 10.4, כפי שקופי ענאן קבע. הרוסים יודעים זאת, ויש להניח כי יש להם כבר תשובה-טקטיקה מוכנה.
לאחר שמוסקבה הצליחה לחסום עבור דמשק את המעורבות הצבאית הזרה, ואת חזית מועצת הביטחון, ושליחותו של שליח האו''ם והליגה הערבית קופי ענאן, תלויה עתה יותר במוסקבה, מאשר במועצת הביטחון, התוצאה המדינית של ממשל אובמה שבמרכזה  אי מעורבות אמריקנית גלויה וברורה.