רוסיה מזרימה לסוריה טנקי מערכה כבדים מדגם T-90
הצבא הרוסי החל, ביום ד' 2.12 בשבוע שעבר, להעביר לסוריה טנקי מערכה חדישים מדגם T-90.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מוסרים, כי עשרות הטנקים כאלה שהגיעו בימים האחרונים לסוריה הועברו לשני אזורי לחימה מול המורדים.
טנקים כאלה הוצבו בחזית מול המורדים הסורים בחאלב שבצפון סוריה. חלק אחר של הטנקים הופנו לאזור דמשק שם נמסרו לידי הדוויזיה הסורית מס' 4, שהיא המשמר הרפובליקני הסורי בפיקודו של אחיו הצעיר של הנשיא בשאר אסד-הגנרל עלי מאהר.
ההערכה היא, כי טנקים רוסיים כאלה יגיעו בקרוב גם לידי הכוחות הסוריים הנערכים ביחד עם כוחות איראניים ושל חיזבאללה לתקוף את העיר תדמור Palmyra, הנמצאת במרכז-מזרח סוריה, ובה ישנו ריכוז גדולות של כוחות ISIS. ההתקפה הסורית הזו הייתה צריכה להתחיל כבר לפני כשבועיים, אולם היא מתעכבת בין השאר, מאחר והכוחות מצפים שם לטנקים הרוסיים החדשים.
עד עכשיו החזיקו הרוסים מספר מצומצם מאוד של טנקי T-90 בסוריה, בהם הם השתמשו בעיקר להגן על המובלעת הצבאית שלהם בלטקיה.
מקורות מודיעיניים מערבים העוקבים אחר המבצע הרוסי של העברת טנקי T-90 לסוריה אומרים, כי אם קצב העברת הטנקים יימשך ברמה כזאת, יוחלפו רוב הטנקים הישנים הנמצאים בידי הצבא הסורי- רובם מדגם T-72, בטנקים החדישים ביותר. מעריכים, כי בידי הצבא הסורי נמצאים כיום כ-400 טנקים T-72 במצב מבצעי, לפחות מחצית מטנקים אלה מוצבים בדמשק במטרה להגן על המשטר.
המקורות המודיעיניים מציינים, כי אין לרוסים אפשרות לספק כמות גדולה כזו של טנקים מדגם T-90, אולם מניחים כי במוסקבה נפלה החלטה לספק לצבא סוריה את הטנקים החדישים, ולהעדיף שלרשותו יעמוד מספר טנקים קטן יותר המסוגלים לתקוף את קווי המורדים.
סיבה נוספת: אין לסורים צוותי שריון מאומנים היודעים איך להפעיל טנקים מתקדמים אלה בתנאי מלחמה, ויעבור זמן עד שהם יקבלו הדרכה ממדריכים רוסיים כיצד להשתמש ולהלחם בהם.
בעוד שלקבוצות המורדים הסוריים השונות יש היום טילי נ''ט המסוגלים להתמודד עם הטנקים מדגם T-72, אין להם טילים דומים המסוגלים להתמודד ולפגוע בטנקי ה-T-90.
היחידים שיש להם טילים כאלה הם ארגון אל קעידה בעיראק ובלבנט ISIS שלקח שלל טילי נ''ט אמריקנים כאלה מהדוויזיות המשוריינות העיראקיות אותן הביס ביוני 2014. אפשר וצריך להניח כי חלק מהטילים האלה הועברו לסוריה. אולם בינתיים אין שום סימן לכך, כי המטכ''ל הרוסי מתכנן פעולה קרקעית רוסית נרחבת נגד ISIS בסוריה, כך שהסכנה שהטנקים החדישים ייפגעו מהטילים הנמצאים בידי ISIS בשלב זה היא קטנה ביותר.
הבעיה המרכזית שיש לישראל ולצה''ל עם אספקת טנקים אלה לסוריים, היא האפשרות כי הרוסים יכשירו גם צוותי שריון איראנים ושל חיזבאללה הנמצאים בסוריה בשימוש בטנק החדש. במקרה של התפתחות כזו יופיעו ה-T-90 בחזית בדרום סוריה מול מוצבי צה''ל ברמת הגולן.
סיבה נוספת לדאגה ישראלית היא עומק המעורבות הצבאית הרוסית בסוריה. כל כמה ימים מתרחשת התפתחות צבאית חדשה נוספת המעידה על כך כי הרוסים נערכים להישאר בסוריה לתקופה ארוכה מאוד. במילים אחרות, לא רק הרוסיים יישארו בסוריה, אלא גם האיראניים וחיזבאללה. הפיכתה של סוריה לבסיס צבאי רוסי-איראני-חיזבאללה על גבולותיה הצפוניים של ישראל היא בניגוד לאינטרסים האסטרטגיים של ישראל.
הטנק שוקל 46.5 טון והוא מסוגל לפעול בטווח של עד 375 ק"מ כאשר המהירות הממוצעת שלו היא 45 קמ''ש בשטחי לחימה, (65 קמ"ש בתנאי כביש רגילים).
מערכת ההגנה של הטנק מורכבת משלוש שכבות הגנה.
השכבה הראשונה היא שריון מרוכב בצריח הטנק המורכב מלוחות שריון. השכבה השנייה כוללת מיגון מדגם Kontakt-5, שהיא דור שלישי של מערכת הגנה ריקטיביתthird-generation explosive reactive armour-ERA-המותקנת על חזית, צדדי השלדה, והצריח של הטנק. מערכת זו מפחיתה מכוח החדירה של פגזים המשתמשים באנרגיה קינטית. השכבה השלישית מורכבת ממערכת הגנה אקטיבית רכה מדגם Shtora-"curtain", an electro-optical active protection system -ברוסית: 'וילון' המאפשרת לטנק להתמודד עם טילי נ"ט מונחים. כמו כן קיימות בטנק 12 מדוכות עשן. ה-T-90 מצויד בתותח בקוטר 125 מ"מ. יש לו יכולת לשיגור טילי נ"ט מסוג AT-11 Sniper, שהוא טיל נ''ט מונחה guided anti-tank missile.
הטנק הוכיח את עצמו במלחמה נגד כוחות דומים לאלה של המורדים הסוריים, במלחמות שהצבא הרוסי ניהל בשנים האחרונות בג'יאורגיה ובצ'צ'ניה.