רסיסי ההתפוצצות העומדת להתחולל בלבנון, יירטו את ועידת אנפוליס.

בלעדי ומיוחד למקורות המזרח תיכוניים של תיקדבקה: בלבנון, בה כל יום נופל מועמד אחר לנשיאות, האחרון שבהם המנהיג הקשיש החולה בן ה-79 מישאל אדה Michel Eddé, השעון מתקתק לקראת התפוצצות אזורית ומלחמת אזרחים. זו כרגע המטרה של טהרן ודמשק, אשר משלבות עכשיו ידיים ביחד, לא רק להבטיח את מעמדם ומעמדה של חיזבאללה בלבנון, אלא גם לרוקן את וועידת אנאפוליס מתוכנה, כדי להוכיח כי מי שמכתיב את ההתפתחויות במזרח התיכון הן לא וושינגטון, ולא ירושלים. אם טהרן, סוריה, נשיאה היוצא של לבנון אמיל לאחוד, ומנהיגי חיזבאללה, לא ישנו את עמדותיהם ברגע האחרון, ובלבנון הכול אפשרי, יתרחשו בשבת לפנה"צ 24.11, ואולי אפילו עוד ביום שישי, ההתפתחויות הבאות אותן מביאים המקורות של תיקדבקה:
הנשיא אמיל לאחוד יעזוב את ארמון בעבדה בביירות ויעביר את סמכויותיו לרמטכ"ל צבא לבנון הגנרל מישאל סולימן, הנחשב כפרו סורי וחיזבאללה מתון. ברגע שגנרל סולימן יקבל לידיו את הסמכויות, הצבא הלבנוני יגן על שלטונו, ולא על שלטונה של ממשלת פואד סניורה, הפרו אמריקנית-צרפתית. אם ראש הממשלה פואד סניורה ינסה לבסס את הישארותו בשלטון על המליציות הסוניות, בראשותו של סעד חארירי, מנהיג הרוב בפרלמנט הלבנוני, המליציות הדרוזיות בראשותו של ואליד ג'ומבאלט, ועל המליציות הנוצריות בראשותו של סמיר ג'עג'ע, לבנון תמצא את עצמה בתוך מלחמת אזרחים.
מול המליציות האלה, יעמוד רובו של צבא לבנון, והכוח הצבאי של חיזבאללה. לשני גורמים אלה יש יותר לוחמים מאומנים ונשק, משאר למליציות הפרו מערביות, והאנטי איראניות-סוריות.
זו היא הסיבה העיקרית מדוע בשבוע האחרון משקיעים רוב המנהיגים הבולטים בעולם, נשיאי ארה"ב, רוסיה, וצרפת, ג'ורג בוש, ולדמיר פוטין, וניקולא סרקוזי, מאמץ אישי רב להציל את המצב בלבנון.
ג'ורג בוש, מנסה להציל את מדיניותו המזרח תיכונית, ואת וועידת אנאפוליס. אם לא ייבחר נשיא חדש בלבנון, והמדינה תעמוד בפני תהו ובוהו, או מלחמת אזרחים, כל המדיניות האמריקנית כלפי איראן, סוריה, והפלסטינים תתמוטט.
ולדמיר פוטין מנסה להציל את הצעדים הראשוניים המעטים שנעשו באחרונה להתקרבות בין מוסקבה לוושינגטון. אחת מנקודות המבחן הראשונות של התקרבות זו, הייתה יכולתה של מוסקבה, ושל פוטין עצמו, להשפיע על נשיא סוריה בשאר אסד לבוא לוועידת אנאפוליס, ולשתף פעולה עם ארצות הברית בבחירת נשיא חדש בלבנון. עד עתה דבר זה לא צלח בידיו של פוטין.
ניקולא סרקוזי, הנשיא החדש של צרפת, מנסה להציל את מדיניותה של צרפת בלבנט וכלפי איראן. הצרפתים ביססו את מדיניותם על התקרבות של פריס לטהרן, ולדמשק. עד כתיבת שורות אלה, גם מדיניות זו נכשלה.
מבחינתה של ישראל, אי בחירת נשיא חדש בלבנון, והפיכתו של רמטכ"ל צבא לבנון הגנרל מישאל סולימן לאיש החזק בלבנון, פירושן תבוסה נוספת בלבנון, והפיכתו של צבא לבנון לאלמנט פרו סורי-איראני-חיזבאללה. פירושה המיידי של התפתחות כזו, היא שיתוקו המוחלט של כוח יונפי"ל בדרום לבנון, והסרת כל המגבלות המועטת שעדיין נשארו על פעולותיו של חיזבאללה לאורך גבול לבנון ישראל. מבחינתן של איראן, סוריה, וחיזבאללה, המדובר בהשלמת הניצחון האסטרטגי שלהן במלחמת לבנון השנייה.
אולם מה לעשות, כי במקום לטפל בנושאים האסטרטגיים החשובים של ישראל, ראש הממשלה אהוד אולמרט, מעדיף לטפל באבו מאזן.