רק מהפך בתפיסת הטכנולוגיה במשטרת ישראל ימנע או לפחות יקטין את ממדי המחדל הבא
מפכ"ל המשטרה, רנ"צ יוחנן דנינו רהוט ושנון, נעים הליכות, אהוב ואהוד על פקודיו ומוערך מאוד מקצועית, אולם לפי מומחי ביטחון הפנים והסייבר של תיקדבקה ממשיך את שגיאת ההתנהלות הטרגית של כל קודמיו, בהזנחה שיטתית של הפוטנציאל היחיד בעזרתו משטרת ישראל יכולה לשנות מקצה לקצה את יכולותיה, לשפר לאין תוצרי עבודתה, למנוע את המחדל הבא או לפחות להקטין מאוד את מימדיו.
כמו כל קודמיו בתפקיד, ההתייחסות לטכנולוגיה ולפריפריות הארגוניות והפיקודיות הכרוכות בה מפגרת שנות דור אחרי ארגונים בטחוניים מקבילים למשטרה, כגון אמ"ן, המוסד והשב"כ, בד בבד עם הזנחה מתמשכת של חקיקה לא רלבנטית המסרסת את פוטנציאל הטכנולוגיה, שהלוואי והיה היה קיים כזה במשטרה, כדי לסייע לה במטלותיה.
אם הדברים היו שונים ייתכן מאוד, כי השיחה בין גיל-עד שער ז''ל למוקד המשטרה לאחר שנחטף ביחד עם חבריו, הייתה זוכה ליחס ולטיפול אחרים. אולם המצב הנוכחי המשטרת ישראל נראה, כי שיחות דומות בעתיד, לא תזכנה לטיפול שונה.
מדוע?
הצצה, ולו לרגע, למטות הטכנולוגיה של הארגונים הבטחוניים המרכזיים הפועלים בישראל, מבהירה את הפער האדיר הקיים בין התפיסה המבצעית הנהוגה בהם המושתת על טכנולוגיה מודיעינית ומבצעית, נשענת עליה ומשתפת אותה, באופן אקטיבי ומתמשך בכל פעילות רלבנטית, ומכאן את עומק התהום בין משטרת ישראל לגופים האחרים המופקדים על בטחון אזרחי המדינה.
בעוד שאר ארגוני הביטחון בישראל מתמודדים עם איום ביטחוני בלבד, האתגרים המבצעיים והמודיעניים של משטרת ישראל מורכבים פי כמה עקב השונות הרבה של האתגרים מולה היא ניצבת.
1. לחימה בפשיעה על כל גווניה: מפריצות וגניבת מכוניות, אלימות, להלבנת כספים ופשעי מחשב, פדופיליה וזנות, סחר בבני אדם, סמים, גניבות חקלאיות ועוד.
2. סדר ציבורי ופיקוד על משמר הגבול, שהוא כוח לוחם ולא משטרתי.
3. ביטחון פנים: למשטרת ישראל חלק משלים ליכולות ארגוני הביטחון האחרים במדינה כולל יחידות מודיעין ומבצעים שהבולטת ביניהן היא הימ"מ המהווה את כוח הפריצה וההשתלטות המוביל, במדינת ישראל.
4. ממשק לאזרח: בניגוד לארגוני הביטחון האחרים אליהם חסומה כל נגישות של האזרחים, משטרת ישראל מהווה את חלון הקשר המרכזי אליהם, בין אם באמצעות מוקדים או שוטרי וקציני סיור.
בעוד שירות הביטחון הכללי, המוסד ואמ"ן מתמודדים מול ארגוני טרור ופועלים תחת חוק, משטרת ישראל פועלת תחת מערכת חוקים נוקשה ונתונה לביקורת ציבורית, פתוחה ואגרסיבית, הנמנעת משאר גופי הביטחון במדינה.
רק מהפך בתפיסת הטכנולוגיה במשטרת ישראל, יקדם את הארגון למקום לו הוא ראוי, יטייב את תוצאותיו ואולי אף ימנע או לפחות יקטין את ממדי המחדל הבא.
להלן 10 דרכים ופעולות באמצעותן אפשר לא רק לשפר את המצב, אלא להביא למהפכה הטכנולוגית הדרושה במשטרה:
א. בניין מטה הטכנולוגיות של משטרת ישראל שוכן בהר חוצבים בירושלים, רחוק מהעין ורחוק מהלב של המטה הארצי. לא בכדי, מעבדות ומומחי הטכנולוגיה של ארגוני הביטחון בישראל ממוקמים, גם פיזית, בלב ליבו של הארגון.
ב. ראש יחידת הטכנולוגיות במשטרת ישראל, ארגונית, כפוף לסגן המפכ"ל, ומכאן ניתן להסיק את מידת הקשב של המפכ"ל לסוגיות טכנולוגיות. באמ"ן, בשב"כ ובמוסד, ניתן למצוא מעט מאוד דיונים מבצעיים ומודיעיניים, הערכות וחיתוכי מצבים בהם ראש יחידת הטכנולוגיות איננו שותף פעיל.
ג. בדיקה מהירה והשוואה אל מול גופי ביטחון אחרים במדינה תגלה שמספר האזרחים המועסקים במנהלת הטכנולוגיה, כעובדי מיקור חוץ, המועסקים ע"י קבלני כוח אדם, הוא בלתי סביר, בעיקר על רקע אופי הפעילות המשטרתית והמידע אליו הם חשופים. זוהי תולדה של מחסור חמור ובלתי נתפס בתקנים ובתקציב שנעקפו ע"י שכירת כ"א אזרחי במיקור חוץ (Outsourcing).
ד. מוקדי השליטה (משל"טים) צמאים לחדשנות טכנולוגית המאפיינת מוקדים (Call Centers) מסחריים, ביטחוניים, פיננסיים ואחרים. החל ממערכות תורים ותיעדוף שיחות, המשך לתצוגה אקטיבית של מידע וזיהוי רב מימדי עם כניסת שיחה או קריאה, מערכות אימות קולי וכלה בטכנולוגיות בינה תומכות החלטה, תהליכי הסלמה (אסקלציה) אוטומטיים המנטרלים טעויות אנוש פוטנציאליות.
ה. הרחבת יכולות הגישה של האזרח אל המשטרה. יש לאפשר, בנוסף לשיחת טלפון, קבלת מידע מממיסרון- SMS, ותמונה-MMS, מאפליקציה ייעודית לדיווח מצולם המלווה בדקירת GPS של מפגע הדורש התערבות משטרתית ועוד.
ו. נדרש מהפך באיוש מוקדי 100 המהווים את ממשק הרובד האנושי של משטרת ישראל: התפיסה על פיה נערי שח"מ (שירות חובה מיוחד, חיילים בשירות סדיר המשרתים במשטרה) באים במגע הראשון עם אזרחים במצוקה, חייבת להשתנות מהקצה אל הקצה. את חדרי הבקרה, של תחנות הכוח המופעלות על ידי חברת החשמל, לדוגמא, מפעילים מהנדסים בעשור האחרון לעבודתם, מנוסים וותיקים, אחרי שנים ארוכות בעבודת שטח, ולא אנשים בלתי מקצועיים.
ז. ביסוס שיתוף הפעולה הטכנולוגי והארגוני עם גופי הביטחון האחרים- אמ"ן, מוסד ושב"כ, מסיבות היסטוריות אבל גם פרקטיות, בעיקר מחשש להדלפות יכולות, אמצעים ושיטות, הללו ממדרים באופן שיטתי את המשטרה מיכולותיהם הטכנולוגיות. רק מודעות והבנה הדדיות בשני הארגונים לגבי פוטנציאל התרומה של השת"פ הפוטנציאלי יניבו פרי.
ח. אפשר להניח שטכנולוגיה- חלקה, אגב, "מאוזרחת" וניתנת לרכישה מחברות ישראליות-, מיומנויות ומסגרת חקיקתית תומכת, יפיחו בתושבי יישובי השרון כדוגמא, ביטחון רב הרבה יותר מאשר זה המופק מהקמת תחנת "שדות" החדשה ביישוב קדימה. את רוב מעשי עבריינות הרכוש, המדאיגה בשגרת היום יום הרבה יותר מאירועים חדשותיים טרגיים ככל שיהיו, ניתן לפענח בדיעבד ולסכל למפרע.
ט. קידום חקיקה. גם אם משטרת ישראל תצוייד במיטב הטכנולוגיות והמיומנויות הקיימות בשוק הביטחוני, יהיו ידי הארגון קשורות ונטולות יכולת פעולה עקב חוקים ותקנות, צווים ופסיקות שנכתבו לפני דור ויותר ואינם מתאימים למציאות הטכנולוגית.
י. הטמעת טכנולוגיות והבאתן עד למפתנו של כל מוקד ומשל"ט, תחנה וניידת. אין לחזור על טעויות גופי מודיעין גדולים ומכובדים, בישראל ובחו"ל, שמטעמי סודיות ומידור הכמינו יכולות, שיטות ואמצעים וחסכו אותם מיחידות השדה.