שבוע גורלי לאסד. איך ידכא את המרד הסוני? והאם יקבל עזרה מאיראן ומחיזבאללה?

לאחר חודש בו האופוזיציה הסורית נכשלה במחאה נגד אסד, ושבועיים בהם המרד נגדו בחורן, וביחוד בדרעא Derra, התעצם אבל התפשט רק לעיירות מסביב, פרץ סוף סוף ביום ו' 25.3, המרד  הכללי נגד בשאר אסד בצורה לה איש בצמרת הסורית לא ציפה. מרד של הסונים המהווים 74 אחוז מהאוכלוסיה הסורית, מול העלוואים אליהם משתייכת משפחת אסד, המהווים פחות 15 אחוז מהאוכלוסיה.
בשורה של ערים מרכזיות סוריות ובהן דמשק, חומס, חאלב, ולטקיה, כוחות הביטחון הסוריים פתחו באש חיה על מפגינים כדי לפזרם. מקורות שונים מוסרים על כ-20 הרוגים, וכמה מאות פצועים, אולם המקורות המודיעניים של תיקדבקה מציינים כי אין אפשרות לדעת את המספר האמיתי של ההרוגים מאחר וגופי המודיעין הסוריים הפעילו יחידות חטיפה קטנות מיוחדות אשר תוך כדי פתיחה באש על המפגינים אספו בשטח את גופות ההרוגים והעלימו אותן.
מרכז המרד הסוני נגד העלוואים היה ביום ו'  בסוריה במסגדים. מטיפים במאות רבות של מסגדים ברחבי המדינה קראו להמוני המתפללים לצאת מהמסגדים ולהפגין נגד שלטונה של משפחת אסד והמיעוט העלוואי. היה זה כישלון גדול של השירותים החשאיים של המשטר בדמשק אשר לא ציפה לכך. מאחורי ההתארגנות במסגדים עמדו האחים המוסלמיים. הסימן הבולט ביותר לכך היה הגינוי החריף לאסד שהשמיע ביום ו' בקהיר האישיות המשפיעה ביותר בעולם הסוני של היום יוסוף קרדאווי. דבריו של קרדוואי היו למעשה קריאה גלוייה לסונים לצאת ולדרוש את זכויותיהם  כרוב בסוריה.
מאחר והכוח הצבאי היחיד בסוריה בו יש רוב לעלוואים ורק בו  אסד יכול לבטוח הוא המשמר הרפובליקני, כלומר דוויזיה מס' 4, הנמצאת בפיקודו של אחיו הצעיר מאהר אסד, ויתר צבא סוריה מורכב מחיילים המשרתים שירות חובה, הרי שלפני אסד עומדת סכנה לא רק שחלקים של הצבא הסורי יצטרפו למפגינים ומורדים בו, אלא שהוא עומד בפני ברירה קשה וגורלית.
אם אסד יחליט להסיג את דוויזיה מס' 4 שבשבוע האחרון הייתה בדרעא,  שם דיכאה אש חיה ובאכזריות את המרידה חזרה לדמשק כדי להגן על מרכז השלטון, המרידה בדרום סוריה תתלקח שוב ביתר שאת ותבעיר את יתר חלקי סוריה באש שתהייה הרבה יותר גדולה מזו שבערה ביום ו' 25.3.   לעומת זאת, אם אסד יחליט להשאיר את דוויזיה מס' 4 בדרום כדי להחניק שם את להבות המרד הוא יחשוף את שלטונו בדמשק ובערים סוריות מרכזית אחרות.
המקורות של תיקדבקה מציינים כי למעשה עומד אסד בפני מה שמוכנה במרד הערבי של 2011,  'ברירת קדאפי', וכנראה גם לפני מה שמכונה 'ברירת בחריין'.
מועמר קדאפי החליט מיד עם פרוץ המרד נגדו באמצע פברואר, כי הוא יפקיר את יתר חלקי לוב וירכז את הכוחות הנאמנים לו בטריפולי כדי לגונן על מרכז שלטונו. לאחר שיבסס מחדש את שלטונו בבירה הלובית הוא יחזור להשתלט על יתר חלקי המדינה המתמרדים נגדו. ההימור הזה הצליח, והמורדים ועכשיו גם הקואליציה המערבית הנלחמת נגדו, לא הצליחו עד עכשיו להפילו.
אסד יצטרך במשך יום השבת 26.3 להחליט באם דמשק תהפוך להיות מרכז ההתגוננות  של שלטונו, או אולי הוא מרגיש את עצמו מספיק חזק ובטוח כדי לפרוס את את הכוחות שהוא יכול לסמוך על נאמנותם לו גם בערים סוריות אחרות?
מאחר ולרשותו של אסד, בהתרחשות כמו מרד סוני עומדים כוחות מועטים בלבד, הוא יצטרך להכריע גם לגבי 'ברירת בחריין'.
כלומר, האם כמו מלך בחריין חמד אל-חליפה שפנה לעזרת הסעודים, אסד יפנה בבקשת עזרה ל-3 גורמים: איראן, חיזבאללה, והפלסטינים נאמני איראן, כלומר לחמס, הג'יהאד האיסלמי, והחזית עממית הפלסטינית-המפקדה הכללית, המליציה הצבאית של אחמד ג'יבריל.
טהרן יכולה להעביר תוך כמה שעות ברכבת אווירית יחידות של משמרות המהפכה האיראניים שינחתו בשדה התעופה הצבאי של דמשק. התשתית הלוגיסטית לרכבת אווירית כזו מוכנה כבר חודשים רבים גם בטהרן וגם בדמשק. השלד הפיקודי של כוח איראני כזה נמצא דרך קבע בדמשק כבר כמעט שלוש שנים, והוא פועל מתוך המטכ''ל הסורי.
האיראנים יכולים להחיש  לסוריה, בשלב מאוחר יותר גם תגבורות של מליציות שיעיות מעיראק. בייחוד מדובר ב'צבא המהדי' של מוקטעדה סאדר, שהוא ידידם האישי של הנשיא אסד ושל מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה. ההערכה בשבת בבוקר היא כי טהרן תעשה את הכל כדי להציל את בן בריתה הסורי שרק לאחרונה העמיד לרשותה, בלטקיה, בסיס ימי במזרח הים התיכון.
עזרה מחיזבאללה היא הרבה יותר בעייתית. בין בשאר אסד לחסן נסראללה התקיימה תמיד תחרות סמויה מי משניהם הוא המנהיג החזק באמת בסוריה ובלבנון? על הנייר אף פעם לא היה ספק בעדיפתו של אסד על נסראללה. אולם במציאות בשטח הדברים הגיעו לידי כך כי אסד וראשי צבאו חוששוים מפני כוחו הצבאי העולה של חיזבאללה, ובעיקר מפני מנגנוני המודיעין ורשתות הטרור שלו. לתת לכוחות חיזבאללה דריסת רגל פיזית בסוריה, היא החלטה קשה מידי לאסד ולנאמניו. אם כוח כזה ייכנס פעם אחת לסוריה הוא יותר לא ייצא ממנה.
אותם הדברים אמורים לגבי הכוחות הפלסטינים. לאפשר לכוחות פלסטינים להגן על המשטר בדמשק, זו השפלה אישית ואסטרטגית גדולה מאוד עבור בשאר אסד. התפתחות כזו תביא לכך כי תהייה זו הפעם השנייה במרד הערבי שהפלסטינים מתערבים בו. בפעם הראשונה היה זה החמס שהתערב ועדיין מתערב בהתקוממות במצרים.