שבוע גרוע למדיניות הישראלית כלפי איראן. הטקטיקה של ממשל ביידן ברורה: לשמוע בנימוס את עמדות ישראל אבל להמשיך בדו-שיח עם איראן

כאשר שר החוץ יאיר לפיד צריך להסביר, ביום שישי 10.12, בשיחה טלפונית לשר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן, כי 'גם אם חוזרים למשא ומתן, אסור להסיר את הסנקציות מאיראן משום שהכסף שיקבלו האיראנים יגיע למפתן דלתנו בדמות של טרור וטילים ויפרו את האיזון באזור בתוך זמן קצר', ואת זה לפיד כמגדיר 'כשיחה טובה', סימן כי  זה היה שבוע קשה ולא טוב למדיניות הישראלית בארצות הברית מול איראן
מעבר למסך העבה של תעמולה על ביקוריהם של שר הביטחון בני גנץ, וראש המוסד דויד ברנע בוושינגטון, ופרסום פרטים על ההכנות שאיראן עורכת במערב המדינה לתקוף את ישראל,  וכי ארצות הברית מוכנה לקיים תרגילים צבאיים עם ישראל כהכנה לתקיפת תוכנית הגרעין, ידיעה שהוכחשה לאחר מכן על-ידי הפנטגון באומרו כי צבא ארה"ב מנהל כל הזמן תרגילים צבאיים עם צה"ל, בצבצה אמת פשוטה: לא שר החוץ לפיד, שר הביטחון גנץ, ולא ראש המוסד ברנע הצליחו לשכנע/להזיז את ממשל הנשיא ג'ו ביידן מעמדותיו, כי עדיין האופציה הדיפלומטית במגעים עם איראן עדיפה על פני האופציה הצבאית, ומהעמדה לפיה תמורת התקדמות בהסכם ארה"ב מוכנה להתחיל להקל בסנקציות על איראן.
למעשה הממשל כבר החל בהסרת/הקלה בסנקציות כאשר הוא מתעלם מההתרחבות של ייצוא הנפט האיראני למרות אמברגו הנפט האמריקני.
בתגובה לביקורים הישראלים התכופים בוושינגטון, וללחץ שישראל מנסה להפעיל שארצות הברית לא תחזור להסכם הגרעין הישן מ-2015, הממשל שלח, ביום חמישי 9.12 לווינה, את רוברט מאלי Robert Malley, יועצו המיוחד של הנשיא ביידן לנושאי איראן.
עוד לא הספיק מאלי, שדעותיו האנטי ישראליות ידועות, לנחות בווינה הוא הכריז, 'כי העדיפות של ממשל ביידן ביחסיו עם טהרן, שהיא החייאתו  של הסכם הגרעין, נשארה האינטרס הדדי של שתי המדינות', The Biden administration is prioritizing diplomacy in its relationship with Tehran. Reviving the Iran nuclear deal remains in the mutual interest of both countries.
הטקטיקה האמריקנית כאן ברורה. להקשיב בסובלנות ונימוס לדבריהם של הישראלים, אבל לא לשנות כהוא זה את מדיניותו כלפי איראן והגרעין האיראני.
ארבעה נשיאים אמריקנים, ג'ורג בוש, באראק אובמה, דונלד טראמפ, וג'ו ביידן, התנגדו בעשר השנים האחרונות שישראל תתקוף את מתקני התוכנית הגרעינית האיראנית, ועמדותיה של וושינגטון בנושא זה לא השתנו.
לכן כאשר ראש הממשלה נפתלי בנט טוען כי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו השאיר 'אדמה חרוכה' בנושא ההכנות של צה"ל לקראת תקיפה באיראן, הוא לא שם לב לכך כי למעשה הוא מצוי באותו מצב.
גם אם צה"ל יהיה מוכן לתקוף באיראן, לאחר שישתמש בתקציב המיוחד של חמישה מיליארד ₪ שהוקצבו לו לשם כך, הוא לא יבצע זאת בגלל התנגדותה של ארצות הברית.
זו הסיבה מדוע בנט  ימצא את עצמו במצב בו יצטרך לחזור בסופו של דבר למדיניות של נתניהו- לנסות לעצור/לחבל בתוכנית הגרעינית האיראנית באמצעות פעולות חשאיות.