שיחות הגרעין הסתיימו בכישלון. קריאות במערב לחידוש האופציה הצבאית

חמש המעצמות+גרמניה סיימו את הסיבוב השני של השיחות הגרעיניות באיסטנבול, בשבת 22.1, בכישלון חרוץ, לאחר שנציג איראן לשיחות סעד ג'אללי דחה כל ניסיון לשוחח על התוכנית הגרעינית האיראנית לפני שימולאו שני תנאים: אחד: המעצמות תכרנה בזכותה של איראן להעשיר אורניום. התנאי השני: המעצמות ידונו עם טהרן בפירוק הנשק הגרעיני הישראלי.
קתרין אשטון מתאמת פעולות החוץ של האיחוד האירופאי, מנעה בתום היום הראשון של הדיונים, ביום ו' 21.1, ממש בתחנונים כשהיא חוסמת בגופה את דלת היציאה מחדר הדיונים מסעד ג'אלילי ראש המועצה לביטחון הלאומית האיראנית, לפרוש מהשיחות ולמוטט אותן.
באותה שעה ממש, בלונדון, פנה ראש ממשלת בריטניה  לשעבר ושליח הקוורטט למזרח התיכון טוני בלייר בפומבי אל הנשיא באראק אובמה ובעקיפין גם למנהיגי ישראל, לשים מחדש את האופציה הצבאית נגד התוכנית הגרעינית האיראנית על השולחן, ובעת הצורף להשתמש בה, מאחר ובכל מקום אליו הוא פונה במזרח התיכון, כולל במו''מ המדיני בין ישראל והפלסטינים, הוא רואה את ידיה הבוחשות של איראן אשר מצד אחד מפתחת נשק גרעיני, ומהצד השני תומכת בארגוני טרור.
דיפלומטים מערביים שהשתתפו ביום ו' בשיחות עם איראן באיסטנבול, ביניהם הנציגים האמריקנים, השתמשו לאחר היום הראשון של השיחות במונח המאוד לא דיפלומטי 'שהם מאוד מרוגזים ומתוסכלים מהתנהגות איראן'. ציטוט המקור: were very angry with and frustrated by Iran's behaviour.
המקורות של תיקדבקה באיסטנבול ששוחחו עם כמה דיפלומטים שהשתתפו בשיחות, ואשר סרבו להזדהות משום שלא הוסמכו לדבר בפומבי על הנושא, תיארו מצבים דרמטיים בהם ג'אלילי שכבר עמד על רגליו מודיע כי אם לא ידונו בנשק הגרעיני הישראלי הוא פורש מהשיחות, וקתרין אשטון חשה אל דלת אולם הדיונים כדי למנוע ממנו מלצאת.
דיפלומט אמריקני אחר אמר כי מה שהתרחש אתמול בדיוניים הזכיר לו את אשר אירע ב-5 לאוקטובר 2000 בפריס, כאשר שרת החוץ האמריקנית דאז מדלין אולברייט Madeleine Albright, נפגשה עם מי שהיה אז ראש ממשלת ישראל אהוד ברק, ועם מנהיג הפלסטינים יאסר ערפאת, בניסיון אחרון למנוע את פריצתה של המלחמה הישראלית-פלסטינית שהשתוללה כבר שבוע ימים בשטח. ערפאת קם בפתאומיות ועזב את הדיונים, כאשר אולברייט רצה אל שערי הבניין וחוסמת אותם בגופה כדי שערפאת לא יעזוב אותו. אולם ערפאת נשאר לשבת במכוניתו וסירב לחזור לדיונים. באיסטנבול, הסכים לבסוף סעד ג'אלילי לחדש את הדיונים בשבת 22.1, אולם הזהיר כי עמדת איראן לא תשתנה.
במקביל באותה שעה בלונדון השמיע טוני בלייר את האזהרה החמורה והברורה ביותר שנשמעה עד כה מפי מדינאי מערבי כה בכיר מפני התוכנית הגרעינית האיראנית.
בנצלו את הופעתו השנייה בפני וועדת החקירה הבריטית למלחמת עיראק ולפלישה האמריקנית-בריטית לעיראק ב-2003, אמר בלייר: 'אני אומר זאת בכל כוח השכנוע שאני יכול להשתמש בו'. 'באיזה שהיא נקודה המערב חייב לנטוש, את מה שאני חושב, המדיניות הכושלת, או העמדת פנים של התנצלות כאילו אנחנו (המערב) גורמים למה שהאיראנים עושים (התוכנית הגרעינית), או מה שהקיצונים האלה (האיראנים) מבצעים'. ציטוט המקור: I say this to you with all of the passion I possibly can — at some point the West has to get out of what I think is a wretched policy or posture of apology for believing that we are causing what the Iranians are doing, or what these extremists are doing.
בלייר המשיך ואמר: 'אנחנו איננו עושים זאת'. 'העובדה היא שהם עושים זאת (את החתירה לנשק גרעיני), מפני שהם אינם מאמינים בדרך החיים (המערבית) שלנו, והם ימשיכו לעשות זאת (לפתח נשק גרעיני) אלא אם כן הם יתקלו בנחישות נחוצה, ואם יהיה צורך בכך בכוח'
ציטוט המקור:We are not. The fact is they are doing it because they disagree fundamentally with our way of life and they'll carry on doing it unless they are met by the requisite determination and if necessary, force.
'בכל מקום אליו אני פונה במזרח התיכון' (בתוקף תפקידו כשליח הקוורטט לאזור), אמר בלייר, 'אני רואה את העקבות וההשפעה האיראנית'. 'זו (השפעה) שלילית, שגורמת לחוסר יציבות, והיא (איראן) תומכת בארגוני טרור, והיא (טהרן) עושה כל מה שביכולתה לטרפד כל התקדמות שהיא בתהליך השלום (בין ישראל לפלסטינים) במזרח התיכון'. impact and the influence of Iran every where. It is negative, destabilising, it is supportive of terrorist groups and it is doing everything it can to impede progress in the Middle East peace process.
המקורות של תיקדבקה מציינים כי בלייר לא השאיר שום מקום לספק, כי קריאתו מופנית לנשיא ארצות הברית באראק אובמה, אשר לצד הסנקציות פועל כל הזמן כדי לרצות ולפייס את איראן, ואל ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, אשר מדיניותו המותאמת למדיניות האמריקנית הביאה לכך כי הגורמים בתוך המערכת הצבאית והמודיעינית הישראלית אשר מתנגדים לאופציה צבאית נגד איראן התחזקו באחרונה בצורה ניכרת.