שיתוק בצמרת המדינית והצבאית: אין החלטות בנושא החמס. עד שבישראל תערכנה בחירות כלליות ותורכב ממשלה חדשה, בידי איראן תהייה כבר פצצה גרעינית.

תיקדבקה: העיתון 'פיננשייל טיימס' מפרסם הערכה של מקורות צבאיים ומדעיים בוושינגטון ובלונדון, כי קצב העשרת האורניום באיראן כיום הוא כזה שעד התחלת השנה הבאה 2009, יהיה בידי טהרן מספיק חומרים כדי להרכיב פצצה גרעינית תוך מספר חודשים. במילים אחרות, עד שבישראל תערכנה בחירות כלליות חדשות ותורכב ממשלה, איראן תרכיב כבר פצצה גרעינית, אם אין כבר פצצה כזו בידיה.
המקורות של תיקדבקה: באופן רשמי מסבירה לשכת ראש הממשלה ביום א' 1.6, כי הדיון בקבינט הביטחוני במצב ברצועת עזה נדחה משום שאין שום התקדמות במגעים בין מצרים והחמס, וקהיר 'איננה מספקת תשובות ברורות'. הדיון, אומרת ההודעה, יתקיים עם שובו של אולמרט מארצות הברית, כלומר אחר חג השבועות, לקראת אמצע יוני.
האמת היא כמובן שונה.
לראש הממשלה אהוד אולמרט, אין רוב לא בקבינט, ולא בממשלה, למדיניות שהוא מוביל. והיא להגיע להסכם הפסקת אש עם החמס, ובכל מחיר להימנע מפעולה גדולה של צה"ל ברצועה. לכך נוספה בימים האחרונים העובדה, כי ראש הממשלה איננו מדבר ומקיים מגעים עם שני יריביו האישיים הגדולים, שר הביטחון אהוד ברק, ושרת החוץ ציפי ליבני, ומבלי לדבר ולתאם אתם אין דרך לבצע פעולה צבאית גדולה. במילים אחרות, ערב חג השבועות, מנהיגי המדינה, בגלל שיקוליהם הפוליטיים האישיים, משאירים את היוזמה המדינית והצבאית בידי החמס. לא צריך ידע ודמיון רבים כדי לדעת כיצד החמס יפעל. הוא יגביר את קצב הפגזות הטילים מהרצועה, ינסה לתקוף את המעברים ואת גדר המערכת, ולחטוף אזרחים וחיילים.
ביום שלישי 27.5, כמה שעות לאחר שמיעת עדותו של משה טלנסקי בבית המשפט המחוזי בירושלים, 'נזכר' לפתע אולמרט כמה דחוף למצוא פתרון לבעיית החמס, והורה לכנס לקראת חצות פגישה דחופה של ראשי העיריות והישובים בעוטף עזה. כמה ממשתפי הפגישה אמרו לו כי אי אפשר לסבול יותר את המצב הקיים וכי עליו לפעול תוך 72 שעות, לכל המאוחר. אולמרט, שכל מה שעניין אותו, היה יצירת התדמית של 'הכל בסדר', והוא 'מתפקד כשורה', ולא גורלם של 240,000 תושבי עוטף עזה ואשקלון, חזר לפני ראשי היישוביים על הקלישאה, 'שאנו מתקרבים לנקודת ההכרעה בעזה, לכאן ולכאן'.
כל מי שרצה היה יכול לפרש את המילים 'לכאן או לכאן', כרצונו. ביום א' 1.6, 96 שעות לאחר ביקורו בעוטף עזה, התברר סופית כי בביטוי זה התכוון אולמרט, שהוא נוסע בכלל לארצות הברית, כאשר הוא משאיר את תושבי הדרום לגורלם, בדיוק כפי שהוא עשה מאז השתלטות החמס על הרצועה ביוני 2007.
אולם הבעיה היא לא רק עוטף עזה. הבעיה היא הרבה גדולה והיא מקיפה את כל החזיתות לפניהן ישראל ניצבת. בכולן ישראל, וצה"ל, מצויים בשיתוק מוחלט.
החזית העיקרית היא איראן. ישראל איננה עושה מאומה למרות העובדה שאיראן ממשיכה להעשיר אורניום בקצב הולך וגובר. העיתון 'פיננשיל טיימס' פרסם ביום ה' 29.5, הערכה של מקורות צבאיים ומדעיים בוושינגטון ובלונדון, כי קצב העשרת האורניום באיראן כיום הוא בקצב כזה שעד התחלת השנה הבאה, יהיה בידי טהרן מספיק חומרים כדי להרכיב פצצה גרעינית תוך מספר חודשים. ציטוט המקור: during the course of next year Iran is likely to have built up a stockpile of enriched uranium that in theory could be turned into enough fissile material for a bomb in a matter of months. במילים אחרות, עד שבישראל תערכנה בחירות כלליות חדשות ותורכב ממשלה, איראן תרכיב כבר פצצה גרעינית, אם אין כבר פצצה כזו בידיה.
אותם הדברים אמורים לגבי סוריה וחיזבאללה. כל יום שעובר, מתהדקים הקשרים הצבאיים בין טהרן לדמשק, ולחיזבאללה, מבלי שאיזה שהוא גורם בישראל, לא מדיני ולא צבאי נוקף אצבע כדי לעצור התפתחויות אלה. עכשיו, לפנינו תקופה של כ-6 חודשים של מערכת בחירות, שכל רגע ממנה ינוצל ביעילות על ידי איראן, סוריה, חיזבאללה, והחמס.

Print Friendly, PDF & Email