שקט, עכשיו בחירות. הגרעין האיראני, איראנים בסוריה, הסלפיים בסיני, הולכים לפריימריס. ההפתעה הבאה בדרך

תוך שבוע בלבד ממתיחת הקו האדום בתוכנית הגרעין האיראנית, כאשר לאיש, גם בישראל, עדיין לא ברור מדוע 70 אחוז מפצצה גרעינית (אם המספר הזה נכון, והתשובה היא: לא!) הם לא קו אדום, אלא רק 90 אחוז, ומי יקבע מלבד המרקר האדום של נתניהו, מתי איראן תגיע לקו זה, משום שגם לפי דבריו על גופי המודיעין אי אפשר לסמוך, דחק נתניהו בהינף יד אחד את נושא תקיפת התוכנית הגרעינית האיראנית מעל מרכז הבמה הפוליטית הישראלית, ושם עליה את נושא הבחירות הכלליות.
שבוע לאחר שהסביר לעולם, שטרח להקשיב לנאומו בעצרת האו''ם, כי הסנקציות נגד איראן אינן עובדות, דווקא בשבוע בו הריאל האיראני התמוטט לגמרי בגלל הסנקציות,  וערכו ביום ג' 2.10 הגיע לשפל היסטורי של 38,000 אלף ריאל לדולר אחד, ובערים האיראניות נראים סימנים ראשונים של מהומות רחוב, הודיע נתניהו, כי הוא יוצא בקרוב בראש משלחת שרים לגרמניה, במטרה לתקן את הקשרים שנותקו לחלוטין בינו ובין קנצלארית גרמניה אנג'לה מארקל ולהביא להטלת סיבוב של סנקציות חדשות.
לעם בישראל, אשר חלקו עסוק בחשאי בקצב  מזורז בבניית ממדים לקראת המלחמה, מבטיח נתניהו דרמה חדשה של קודם פריימריס, ואחר כך בחירות כלליות.
עברו רק חמישה חודשים מאז תחילת חודש מאי. גם אז העמיד נתניהו פנים כי הוא הולך לבחירות חדשות, על רקע חוק טל.
תוך לילה אחד ב-8 במאי הוא מוטט את המהלך הזה, על ידי הצירוף של שאול מופז ו'קדימה' לממשלה, רק כדי לבעוט בהם בחזרה החוצה לאחר חודש ועשרה ימים ב-18 ביולי. חוק טל-החוק לשוויון הנטל בשירות הצבאי הורד מעל סדר היום הציבורי, ומופז ו'קדימה' התרסקו סופית פוליטית. אבל בחירות כלליות לא היו, למרות כל תחזיות הפרשנים. זו לא הייתה  התחזית האחת שלהם שלא התגשמה. גם התחזית שממשלת נתניהו תיפול לא התגשמה. היא דווקא התחזקה.
שלושה חודשים לאחר מכן, בשבוע הראשון של אוקטובר, מעמיד שוב פעם  נתניהו את עם ישראל בכוננות בחירות כלליות, כאשר איש, מלבד הפרשנים ואלה שרוצים להדיח את נתניהו, איננו בטוח באמת באם בחירות כאלה באמת תתקיימנה בפברואר 2013, או לא, כפי ששליחי נתניהו מטפטפים באוזני כל מי שרוצה לשמוע.
גם בסיבוב הנוכחי של הדרמה הפוליטית הנוכחי מככב שר הביטחון אהוד ברק.
בחודש מאי היה הוא זה שהביא את שאול מופז לממשלת נתניהו, באוקטובר הוא משמש השעיר לעזאזל של נתניהו שבגללו אי אפשר להנהיג תקציב חירום למדינה לשנת 2013.
ארבע שנים השתמש נתניהו בברק כמגן האנושי והפוליטי שלו מפני ממשל הנשיא אובמה בוושינגטון. עכשיו הוא זורק אותו לכלבים הפוליטיים, כשהוא אומר לו תקפוץ ונראה כיצד תשחה לבדך במים העכורים של הפוליטיקה הישראלית. גם ברק איננו יודע, האם בסופו של המהלך נתניהו יושיט לו יד ויחלץ אותו, או שישאיר אותו, כמו את מופז, להתרסק במורד הזרם.   
למרות שכלפי חוץ נתניהו נראה כפירומן סידרתי שמנחית אופנסיבות פוליטית פתאומיות, הכול אצלו  מתוכנן היטב, ולטווח ארוך. זו היא הסיבה העיקרית מדוע יריביו הפוליטיים בתוך ומחוץ לישראל, כולל נשיא ארה''ב באראק אובמה, אינם סובלים אותו, ובאותה מידה של אינטנסיביות גם חוששים מפניו.
איש מהם איננו יודע מה יהיה צעדו הבא. האם בפברואר 2013 באמת תתקיימנה בחירות כלליות בישראל, או שפברואר יפרוץ אצל נתניהו האביב בנושא הגרעיני האיראני עליו דיבר בעצרת האו''ם.