שרון פורש מהליכוד ומקים מפלגה חדשה.

מקורבי ראש הממשלה הודיעו ביום א` 20.11 לקראת חצות כי ראש הממשלה אריאל שרון החליט סופית לפרוש מהליכוד, ולהקים מפלגה חדשה. כפי הנראה שראש הממשלה ילך ביום ב` אל נשיא המדינה משה קצב ויגיש לו את התפטרותו. צעד זה יביא לפיזור הכנסת ועריכת בחירות כלליות תוך 90 יום. כלומר הבחירות תערכנה בסוף חודש פברואר, כפי שיו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ הציע.
צריך לשים לב כי מאז סיום תוכנית ההתנתקות ופינוי הישובים שרון עשה את כל הטעויות הפוליטיות האפשריות. במקום לפרוש מהליכוד מיד לאחר ההתנתקות ולהקים מפלגה חדשה כאשר הוא היה בשיא כוחו הפוליטי, הוא העדיף להמשיך ולהתמודד במרכז וסיעת הליכוד בכנסת מול בנימין נתניהו `והמורדים`, כאשר הוא מבזבז כוחות וזמן פוליטיים יקרים.
נצחונו הבלתי צפוי בהצבעה במרכז הליכוד בחודש ספטמבר על הקדמת הפריימריס, טרפה את קלפיו ודחתה שוב את מועד פרישתו. את ההיסוסים, משיכת הזמן של אריאל שרון ואת היגררותו של שמעון פרס אחריו, ניצל היטב עמיר פרץ שהצליח לעקוף בזריזות את השיתוק הפוליטי שתקף את שרון ואת שרי מפלגת העבודה כשהוא פורץ אל מרכז הבמה הפוליטית רק משום שהוא היה האיש הפוליטי היחיד במערכת אשר ידע מה הוא רוצה להשיג והייתה לו תוכנית מפורטת איך לבצע זאת.
בכך איגף פרץ לא רק את מפלגת העבודה אלא גם את אריאל שרון, כשהוא לוקח ממנו, עוד טרם החלה מערכת הבחירות, חלק גדול מהקולות אשר עליהם ביסס שרון את הקמת מפלגתו החדשה. המדובר בעיקר במצביעי השמאל המבוסס בערים הגדולות. גוש מצביעים זה לא רק חושב/מקווה כי עמיר פרץ כראש ממשלה ירחיק בוויתוריו המדיניים והטריטוריאליים יותר מאשר אריאל שרון ושמעון פרס, אלא הוא מעריך כי פרץ יהיה מנהיג שיהיה קל יותר להשפיע עליו ועל דרכו, מאשר על שרון. זו הסיבה מדוע גם חלק ממצביעי שינוי ומרצ-יחד מוכנים כבר היום להצביע בעד עמיר פרץ.
סיבה נוספת היא הרצון לשינוי פני ההנהגה שגילה מסתובב מסביב או מעל ל-80. עכשיו כאשר השינוי בגיל המנהיגים כבר התחולל ודור בני החמישים תפס את מקומו, יצטרכו שרון וקבוצת האנשים שילכו אתו לעמול קשה מאוד כדי להחזיר אליהם קולות אלה.
מסיבות אלה עדיין מוקדם לדבר כי בבחירות הקרבות ירוצו שלוש מפלגות גדולות. `העבודה` בראשות עמיר פרץ. `המפלגה לאומית ליברלית` בראשות אריאל שרון. `הליכוד` בראשות בנימין נתניהו. רעידת האדמה הפוליטית בישראל היא רק בראשיתה ועדיין נכונו זעזועים וזעזועי משנה רבים שישנו את פני המפה הפוליטית.
עמיר פרץ הנמצא עדיין בשיא צפוי לעבור משברים ושעות שפל לא מועטות, ועדיין צריך לראות אייך הוא יתפקד ויעמוד בהן. עצם העובדה שהוא יצטרך להתמודד עם אריאל שרון ועם בנימין נתניהו מראה כבר עתה כי הכרטיס החברתי עליו הוא רץ לא יעמוד במרכז מערכת הבחירות כפי שהוא חשב. אריאל שרון יכול להתחיל עם תקוות גדולות ולסיים עם מפלגה בינונית בגודלה שלא תאפשר לו להיות האיש שירכיב את הממשלה הבאה בישראל. בנימין נתניהו שלא ציפה להתפתחויות האלה יכול עדיין ללכת למהלכים של ניסיון להקים גוש ימין אחד ביחד עם הדתיים והחרדים. צריך כמובן וכדאי לזכור כי במשך שלושת החודשים עד הבחירות ימשיכו אריאל שרון, אהוד אולמרט, וציפי ליבני, שיהיו חברים באותה מפלגה חדשה להחזיק בעמדות המפתח של ראש ממשלה, שר אוצר, ושר המשפטים. אבל כל החישובים הפוליטיים האלה יכולים כמובן להתמוטט כתוצאה מאירוע ביטחוני גדול אחד.

Print Friendly, PDF & Email