תגובה צבאית ישראלית על ירי הטילים האיראניים על אוניית הסוחר הישראלית תקבע את המדיניות מול ביידן, איראן וסעודיה

ישראל עומדת ביום א' 28.2, בפני אחת ההכרעות הביטחוניות-מדיניות החשובות העומדות לפניה ב-2021.
האם להגיב על תקיפת האונייה הישראלית MV HELIOS RAY, ביום שישי 26.2, באמצעות טילים שפערו בגוף האונייה שני חורים בקוטר של מטר וחצי כל אחד.
הטילים נורו מכלי שיט צפונית-מערבית לעומן.
מאחר ובאזור זה נמצאות ספינות טילים של משמרות המהפכה האיראניים נראה כי הטילים נורו מאחת מהם.
ביום א' 28.2, כתב העיתון המייצג את הקו השמרני-ניצי באיראן 'קיהאן' Kayhan, 'כי תקיפת האונייה הישראלית היא לגיטימית'.
מקורות ביטחוניים ישראליים אמרו, בי ישראל לא יכולה להשאיר התקפה ישירה כזו ללא מענה, וכי ישראל תגיב עליה.
במילים אחרות על הממשלה בירושלים ועל צה"ל להחליט על תקיפת מטרה איראנית ועוד יותר על תוצאותיה האפשריות.
האם תקיפה כזאת תביא להתדרדרות ולשורה של צעדי תגובה צבאיים איראניים, או שטהרן תחליט להגיב באמצעות אחד מבעלי בריתה בלבנון, סוריה, עיראק ועזה?
כלומר קיימת אפשרות של עימות צבאי מוגבל ישראלי-איראני. ואם יש אפשרות כזו איך ומי יקבע את גבולותיו?
מבחינת עיתוי התגובה היא באה בזמן נוח מאוד לישראל.
ביום שני 1.3 עומד נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן להכריז על מדיניותה החדשה של וושינגטון כלפי סעודיה. הכרזה זו תבוא לאחר פרסום דו"ח המודיעין האמריקני על רצח העיתונאי הסעודי-אמריקני ג'אמאל חאשוג'י Jamal Khashoggi. הממשל, שהטיל סנקציות על בכירים סעודיים שהיו מעורבים ברצח הודיע, כי הוא גם שוקל להפסיק לספק לסעודיה מערכות נשק התקפי, כדרך להביא לסיום המלחמה בתימן.
גם וושינגטון וגם ריאד מכריזות כי כל הצעדים האלה לא יפגעו ביחסים ההדוקים שבין שתיהן.
זו כמובן העמדת פנים.
הנכונות של ממשל ביידן להגיע להסכם עם איראן על הפסקת המלחמה מול ההוטים בתימן ולאפשר להם להשיג הפסקת אש במלחמה, דבר לו סעודיה מתנגדת, והנכונות של ממשל ביידן להגיע לשיחות עם איראן על הסכם גרעיני משופר שיבוא במקומו של ההסכם הישן מ-2015, כדרך להורדה הדרגתית של הסנקציות מעל איראן, מהווים גורמים שיגדילו את חילוקי הדעות בין ארצות הברית וסעודיה.
לכן, תגובה צבאית ישראלית מול איראן חייבת לקחת בחשבון את הדברים הבאים:
1. האם ישראל יכולה להשתמש במצב הנוכחי כדי לתקוף מטרה גרעינית איראנית, תקיפה שיכולה לדחות את מדיניותו של הנשיא ביידן כלפי תוכנית הגרעין האיראנית?
2. האם לנצל תקיפה כזו בצורה שתאותת לסעודיה כי היא איננה  ניצבת מול איראן לבדה?
3. האם ההנהגה הישראלית תבחר דרך פעולה ומטרה אשר לא תפגע במדיניות האיראנית של הנשיא ביידן?
4. האם תגובה צבאית ישראלית יכולה למנוע את התקרבותה של סעודיה לאיראן, ופירוק הציר הצבאי האנטי-איראני המורכב מישראל, איחוד נסיכויות הנפט ה-UAE, סעודיה ובחריין, שהקים ממשל הנשיא דונלד טראמפ.    


Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות