תוקפי שגרירות ישראל בקהיר, אנשי ג'מעה אל איסלמייה

המקורות המודיעין וללוחמת טרור של תיקדבקה מביאים פרטים בלעדיים על אירועי הפריצה לשגרירות ישראל בקהיר בשבת 10.9 לפנות בוקר. המתפרצים לתוך השגרירות היו אנשי ארגון הטרור ג'מעה אל איסלמייה, שהוא הארגון ממנו בא הגרעין הקשה של המצרים החברים באל קעידה, ואנשיו ביצעו את הפיגוע הראשון במגדלי התאומים בניו יורק בפברואר 1993, ועוד לפני כן רצחו את הרב מאיר כהנא. לארגון הרץ כיום כמפלגה פוליטית בבחירות לפרלמנט במצרים, יש קשרים עם מנהיג אל קעידה המצרי איימן אל-זוהאיירי. המנהיג הרוחני של הארגון הוא השייח' עומר עבדל רחמןOmar Abdel Rahman , שנידון למאסר עולם בארה''ב. גוש אחר של מפגינים היו אנשי האחים המוסלמיים, והגוש השלישי היו מתנועת הסטודנטים המצריים 'ה-6 באפריל'.
המקורות של תיקדבקה מוסרים, כי כוחות הביטחון המצריים לא פעלו נגד המפגינים, במשך כ-8 שעות, וגם לא נענו ללחציה הכבדים של שגרירת ארה''ב בקהיר אן פטרסון Anne Patterson, להציל את ששת אנשי הביטחון הישראלים שהיו כלואים בחדר הביטחון המבוצר בשגרירות, ואשר המפגינים ניסו לפרוץ את דלת הפלדה המוליכה אליו במטרה לבצע בהם לינץ'.
אן פטרסון פעלה לפי הוראה ישירה של הנשיא אובמה ושר החוץ הילארי קלינטון.
המצרים התערבו רק כאשר המתפרצים לשגרירות אנשי ג'מעה אל איסלמייה פנו לעבר מטה משטרת מצרים ברובע גיזה, השתלטו עליו ועל מחסני הנשק שהיו במקום. המפגינים פתחו את המחסנים וחילקו את הנשק ביניהם, כאשר הם חוזרים לרחוב.
במילים אחרות, המצרים לא פעלו כדי להפסיק את ההתקפה על שגרירות ישראל, אלא כדי למנוע הפיכה צבאית מזוינת של אנשי ם המקורבים לאל קעידה בקהיר.
עד כמה המצב הביטחוני בקהיר בשבת לפנות בוקר היה נפיץ, תעיד העובדה, כי כאשר חיילי הקומנדו המצריים הגיעו סוף סוף לבנין השגרירות כדי לחלץ את אנשי הביטחון הישראליים, הם לא היו לבושים במדיהם הרגילים, אלא היו מחופשים כמפגינים הרוצים לקחת חלק במצור על אנשי הביטחון הישראליים. גם כאשר אנשי הביטחון הישראלים חולצו, הלבישו אותם אנשי הקומנדו המצריים בבגדים של מפגינים, כדי שלא יזהו אותם בצאתם את הבניין. מספר המפגינים מסביב לבניין הגיע ללמעלה מ-40,000 איש.
עוד מוסרים המקורות שלנו, כי כאשר אנשי הקומנדו המצריים הגיעו לדלת הפלדה של חדר הביטחון, הם לא יכלו לפתוח אותה. לבסוף הוקם קשר ישיר בין המפקד שלהם וראש השב''כ הישראלי יורם כהן, שהיה באותה שעה ביחד עם הצמרת המדינית והביטחונית הישראלית בחדר המצב במשרד החוץ בירושלים. כהן הסביר למפקד המצרי כיצד לפתוח את דלת הביטחון. במילים אחרות, עתה יצטרכו להחליף את כל מנגנוני הפתיחה והסגירה בדלתות הביטחון בכל שגרירויות ונציגויות ישראל ברחבי העולם.
במקביל, במשך כל הזמן הזה נכשלו מאמציו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להשיג בטלפון את ראש הכת הצבאית הפילדמרשל מוחמד טנטאווי. טנטאווי, שהיה מודע לניסיונות של נתניהו להשיגו סירב לענות לשיחות הטלפון שלו. שר הביטחון אהוד ברק עמד כל זמן האירוע בקשר טלפוני עם שני אישים: שר ההגנה האמריקני ליאון פאנטה, ועם ראש המודיעין המצרי הגנרל מורד מופעוואי Gen. Murad Muwafi . בשלב כל שהוא בשיחה, קישר ברק ישירות את פאנטה, דרך הטלפון בירושלים עם ראש המודיעין המצרי.
קודם לכן בשבת 10.9 אחה''צ פרסם תיקדבקה את הניתוח הבא על אירועי קהיר תחת הכותרת: 'בכלכלה ממשלת נתניהו-ברק A+. באסטרטגיה וביטחון C-. חשש כבד מחזרה על אירועי קהיר ברבת עמון'.
המרד הערבי, או החורף הערבי, איננו באחריותם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אהוד ברק, ושר החוץ אביגדור ליברמן. הם לא יזמו או רצו בו, ואין להם שום השפעה, אפילו שולית, על מהלכיו.
אולם המרד הערבי מתרחש כבר 10 חודשים מאז תחילתו בדצמבר 2010 בתוניסיה, ובפרק זמן זה היה על נתניהו, ברק, וליברמן, בתוקף תפקידם ואחריותם לעצב מדיניות שתשכיל לענות על האיומים שהמרד הערבי  מייצר.
בשבת לפנות בוקר 10.9, כאשר שלושת המנהיגים הישראליים היו צריכים לשלוח שני מטוסים צבאיים כדי לפנות את אנשי שגרירות ישראל מקהיר , אחרת היו נרצחים על ידי המון מצרי מוסת, נחשף בפומבי, כי אין להם מדיניות כזו, והדבר היחיד אותו הם יכלו לעשות הוא לפנות שוב פעם לנשיא ארה''ב באראק אובמה, לשרי החוץ וההגנה האמריקנים הילארי קלינטון, ליאון פאנטה, שיצילו את חייהם של הישראלים בקהיר, ואת מדיניות ישראל השוקעת.
חוסר המעש והייאוש בלטו במיוחד ביום שבת לפנות בוקר, כאשר אחד מששת אנשי הביטחון הישראליים אשר נשארו לכודים בחדר מבוצר בשגרירות, ואשר עמדו בקשר עין ואוזן ישיר עם חדר המצב של משרד החוץ בירושלים, ביקש אישית מראש הממשלה נתניהו, כי אם ההמון המצרי יקרע אותו לגזרים, כלומר יבצע בו לינץ', יודיע נתניהו אישית על מותו למשפחתו. נתניהו הבטיח זאת.
הטיפשות והטמטום של אנשי משרד ראש הממשלה אשר הדליפו את הסיפור הזה, כדי להוכיח כי גם ברגעי משבר גדולים נתניהו איננו מאבד את קור רוחו ואת הניצוץ האנושי, מצביע על כך כי מלבד זאת, לא היה בידי אנשי משרד ראש הממשלה שום דרך, או אמצעי אחר להסביר את גודל המפולת המדינית אשר התחוללה בשבת בקהיר.
לבסוף לקראת שבת בצהרים מצאו בירושלים אשם: איראן. טהרן היא שמשכה בחוטים של ההמונים שהשתלטו על שגרירות ישראל. זהו עלה תאנה נוח לכישלון הישראלי.
אפשר לחשוב כי נתניהו, ברק, וליברמן, לאחר שמצאו את טביעות האצבע האיראניות בקהיר, יטפלו בהן. אבל זו כמובן אשליה.
שלושת המנהיגים הישראליים, אשר נבחרו על הכרטיס של מי שיטפל באיום הגרעיני-צבאי האיראני, ולא עשו כמעט במאומה במשך שלוש שנים מאז שנכנסו לתפקידם, לטפל בו, מלבד לחזור ולפנות לוושינגטון ולקהילה הבינלאומית, גם לא יפעלו עתה נגד מי שהם מאשימים במפולת הישראלית.
במילים אחרות, לא המרד הערבי הביא להתמוטטות השרשרת המתחוללת בשבועיים האחרונים בעמדות המדיניות והצבאיות של ישראל במזרח התיכון, אלא הפסיביות האישית-הפוליטית-המחשבתית המוחלטת של שלושת המנהיגים הבכירים הישראליים.
דיפלומט אמריקני בכיר שביקר השבוע בירושלים הגדיר פסיביות זו במילים 'שיתוק חלקי' partial paralyzed . דיפלומט מערבי אחר הגדיר זאת 'חוסר תזוזה מוחלטת' total immobility, והישראלים הבכירים שדיברו אתם הניעו את ראשם בשקט לאות הסכמה.
לפסיביות זו, שהדוגמא היחידה לה בהיסטוריה הישראלית הייתה בתקופת כהונתו השנייה של ראש הממשלה יצחק שמיר, ( 1992-1986(, כאשר במלחמת המפרץ ב-1991, נמנע מלהגיב על ירי הטילים העיראקים לעבר ישראל, יש מחיר כבד.
ששת המרכיבים העיקריים במחיר הם: פיתוח הנשק הגרעיני האיראני, התמוטטות היחסים עם טורקיה, התמוטטות היחסים עם מצרים שכללו את פרשת הגז, והביטחון בסיני, חוסר היכולת למנוע את הפנייה הפלסטינית לאו''ם, חוסר היכולת לעצור את זרימת הנשק לחמס, ולחיזבאללה, וחוסר היכולת לעצור באחרונה את זרימת הנשק המתקדם מלוב לרצועת עזה.
אם נתניהו, ברק, וליברמן, היו מטפלים בנושאים אלה לפני שהגיעו לשלב של התמוטטות, אולי זו לא הייתה מתרחשת. ואם הייתה מתרחשת לישראל הייה מעמד אסטרטגי שונה, מזה המתגלה לעיננו היום.
מאחר וגם את מה שהתרחש בקהיר בשבת לפנות בוקר מנסים להחליק בירושלים, ולהסתיר את הפרטים האמיתיים על מה שהתרחש באמת בשגרירות הישראלית, קיים חשש כבד בדרגים המבצעיים של שירותי המודיעין הישראליים, כי עכשיו זו היא רק שאלה של זמן, ולדעתם קצר מאוד, כי אירועים דומים כפי התרחשו בקהיר, יתרחשו גם בבירת ירדן, רבת עמון.
החמס והאחים המוסלמיים הירדניים לא יפגרו הרבה אחרי אחיהם במצרים, וינסו לעקור את השגרירות הישראלית שם. מי שלא פעל ואיננו פועל, נגד החמס ברצועת עזה, והאחים המוסלמיים בסיני, שלא יצפה שלאחר הניצחון שלהם בקהיר, הם לא ימשיכו במהלך שלהם בבירת ירדן.
ההישג הכלכלי של ישראל ביום ו' 9.10, כאשר חברת דירוג האשראי 'סטנדרט אנד פור' S&P, העלתה את הדירוג של ישראל ל-A+, הוא הישג יפה של ממשלת נתניהו. אולם הדבר האחרון הקובע במזרח התיכון, ובמיוחד במרד הערבי, הוא המדיניות המאקרו-הכלכלית של ישראל בתקופת המשבר הפיננסי העולמי, צמיחה גבוהה במשק, והמשך הורדת נטל החוב הלאומי. לכן אירועי השגרירות הישראלית בקהיר הורידו באותו יום את הדירוג האסטרטגי של ישראל לֹC-.