תיאור כללי של הדוח. איומיו של באשר אסד.
הדוח נפתח בסיכום מנהלי יבש הנקרא executive summary המחולק לעשרה סעיפים. בסעיף 3 כותב מליס כי וועדת החקירה קבלה סיוע רב ממשלת לבנון, ומידי מומחים שתרמו expert inputs מכמה מדינות גופים בינלאומיים. מליס בכוונה אינו מציין איזה מדינות, ביניהן נמצאת ישראל. במילים `גופים בינלאומיים,` הוא מתכוון לגופי מודיעין. בסעיף מס` 7 של הפתיחה נאמר: הרצח של ראפיק חארירי ב-14 לפברואר 2005 בוצעה על ידי קבוצה שמאחוריה עמד גוף גדול בעל יכולות ואמצעים מרובים.` `הפשע הזה הוכן במשך חודשים רבים`. `לשם השגת המטרה נערך עיקוב אחר לוח הזמנים של תנועותיו של ראפיק חארירי ושל השיירה שבאמצעותה הוא היה נע.` `על סמך החומר שנאסף`, כותב מליס, `ישנן עדויות הולכות ומצטברות כי סוריה ולבנון היו מעורבות במעשה טרור זה.` מאחר והחדירה הסורית לתוך גופי השלטון, הביטחון, והמודיעין הלבנוניים היא כל כך מקפת, `קשה להניח כי תכנון וביצוע של רצח כל כך מסובך יכול היה להתבצע ללא ידיעתה של סוריה. בסעיפים 9 ו-10 של הפתיחה מפתיע מליס כאשר הוא כותב, כי הוא בדעה שמנקודה זו, החקירה צריכה לעבור לידיהם של השלטונות הלבנוניים. מליס מסביר המלצה זו בכך כי המשך החקירה בידי לבנון תהווה מכשיר ליצירת אמון מחודש בין העם הלבנוני ובין מערכת הביטחון והחוק שלה.
את הדוח עצמו המכיל 100 עמודים מליס מחלק ל- 6 חלקים. הקדמה. רקע. הפשע. החקירה הלבנונית. חקירת הוועדה, ומסקנות. לאחר מכן בא קטע המוגדר בשם `לוחות זמנים.` הסוקר את כל המאורעות מסביב לראפיק חארירי החל מאמצע שנת 2004 ועד לספטמבר 2005, כלומר שמונה חודשים לאחר הרצח. לאחר מכן מתרכז מליס בתיאור נרחב של הרקע לפרשת הרצח. בקטע זה ישנה עדות של המנהיג הדרוזי מרואן חמאדה אשר ניתנה ב- 27 ביוני 2005, שם הוא מתאר כיצד הגנרל הסורי רוסטום ראזאללה, ראש המודיעין הצבאי הסורי בלבנון, הודיע לראפיק חארירי, לואליד ג`ומבלט ולנבי ברי בלשון שאיננה משתמעת לשתי פנים כי עליהם לתמוך בהארכת כהונתו של נשיא לבנון אמיל לאחוד (הפרו סורי). כאשר גו`מבלט ניסה לומר כי עליהם לשוחח על הנושא עם באשר אסד, אמר לו ראזללה, כי התנאי לשיחה כזאת היא מתן תשובה `כן` מראש. בלי תשובה כזו לא תוסדר פגישה. חמאדה מתאר גם את הרגע בו חארירי חזר מהפגישה עם אסד בדמשק. `הוא נראה מזיע ועייף ביותר.` `חארירי אמר כי אין כל ברירה אלא להאריך את כהונתו של לאחוד אחרת כולנו, (כלומר כל שלושת המנהיגים) נשלם מחיר גבוה ביותר.` `אסד אמר לי,` המשיך חארירי, `אני אשבור את לבנון על הראש שלך ואני אשבור את ראשו של ג`ומבאלט.` חארירי, לפי חמאדה הביא כמה דוגמאות מאיומיו של אסד. `תגיד לג`ומבלט,` סיפר חארירי, `שאם יש לו עם דרוזי מאחוריו בלבנון, לי (לאסד) יש דרוזים בסוריה, ואני מוכן לעשות כל דבר שצריך אתם.` מליס מביא כאן הקלטה של שיחה שניהל חארירי ובה תיאר פגישה זו עם אסד. `הוא לא רק שלא פנה אלי כאל ראש ממשלת לבנון, או אפילו לא התייחס אלי כאל ראפיק חארירי. הוא פשוט אמר זה מה אני רוצה וזה מה שאתה תעשה. זה יהיה היום הנורא ביותר בחיי.` סעד חארירי, בנו של ראפיק אמר בעדותו. ` אסד אמר לאבי, אתה תעשה מה שאני אומר לך או שאני אשיג אותך ואת משפחתך בכל מקום בו הם יימצאו.`