תמורת שחרור אנשי המרינס החטופים, מוכנה בריטניה להבטיח לאיראן כי היא אף פעם לא תתקוף אותה. בריטניה מסתלקת סופית מהאפשרות בה היא תשתתף בעתיד בפעולה צבאית מערבית נגד התוכנית הגרעינית האיראנית.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: צריך וכדאי לעיין טוב בדבריו של דובר צבאי בריטי בכיר, ביום א' 1.4, אשר אומר, אנחנו מוכנים לתת לאיראנים ערבות שאנחנו אף פעם לא נחדור למים הטריטוריאליים שלהם מבלי לקבל את אישורים, לא עכשיו ולא בעתיד'. ציטוט: We are quite prepared to give the Iranians a guarantee that we would never knowingly enter their waters without their permission, now or in the future . להצהרה זו ישנן 3 משמעויות.
1. לונדון נסוגה מעמדתה הקודמת כי 15 אנשי המרינס הבריטיים, שנלקחו בשבי על ידי האיראנים, פעלו במים עיראקים ולא נכנסו למים הטריטוריאליים של איראן. אמנם לונדון איננה אומרת זאת במפורש, אבל משמעות הדברים ברורה. לכן הדובר הצבאי הבריטי יכול היה להוסיף ולומר, 'אנחנו לא מתנצלים, ואנחנו לא אומרים כי נכנסו למים שלהם מלכתחילה'. 'אבל אנחנו מציעים דרך יציאה מהמשבר'. ציטוט: We are not apologising, nor are we saying that we entered their waters in the first place. But it may offer a route out of the crisis. המקורות של תיקדבקה בוושינגטון ובלונדון מדווחים, כי העמדה הבריטית החדשה הזו גובשה, לאחר שלראש ממשלת בריטניה טוני בלייר הוברר כי ארצות הברית איננה תומכת בעמדה הבריטית כי שתי סירות המרינס נתפסו במים עיראקים, ולאחר הכישלון שלונדון נחלה ביום ו' 30.3, להביא את מועצת הביטחון לגנות את פעולת החטיפה האיראנית. מגעים נמרצים שהבריטים ניהלו בוושינגטון להביא את ממשל בוש לתמוך בעמדה הבריטית נכשלו, ודוברים אמריקניים, ביניהם הנשיא ג'ורג בוש עצמו, אמרו כי על האיראנים לשחרר את הבריטים, אולם אף אחד מהם לא אמר כי הם נלקחו מטריטוריה עיראקית. רק לאחר 10 ימים של שתיקה רועמת מצד האמריקנים אמר בוש אמר ביום א' כי החיילים הבריטים נלקחו ממים עיראקים, וכי 'איראן צריכה להחזיר את בני הערובה'. 'הם חפים מפשע, הם לא עשו שום דבר אסור, והם נשלפו במתכוון (על ידי האיראנים) מהמים'. ציטוט: 'Iran must give back the hostages,' Bush said. 'They're innocent, they did nothing wrong, and they were summarily plucked out of waters'. אבל בוש דחה בתוקף רב כל הצעה כי בתמורה לשחרור החיילים הבריטיים ארצות הברית תשחרר את קציני משמרות המהפכה האיראנים אשר נתפסו בעיראק על ידי האמריקנים.
במילים אחרות, פרשת החטופים הבריטיים הביאה למשבר החריף ביותר שהיה אי פעם בין ממשלת טוני בלייר ובין ממשל ג'ורג בוש, כאשר המהלך הבריטי החדש מול איראן, מבוסס על מהלך בריטי חריף נגד ארצות הברית.
למילים הבריטיות לאיראנים 'שאנחנו אף פעם לא נחדור למים הטריטוריאליים שלהם מבלי לקבל את אישורם, לא עכשיו ולא בעתיד' יש שתי השלכות מרחיקות לכת.
2. בריטניה פותחת את הדרך למשא ומתן עם איראן כאשר היא מוכנה להבטיח תמורת שחרור והחזרת 15 אנשי המרינס להוציא את כוחותיה הצבאיים, כולל המרינס, מהשאט-אל ערב. המדובר לא רק בניצחון איראני גדול, אלה גם בהטלת העול של אבטחת הערוץ הימי היחידי לעיראק ואבטחת האגף הימי של שדות הנפט הדרומיים של עיראק על ארצות הברית. עד עכשיו היו תפקידים אלה מוטלים על הצבא והצי הבריטיים.
3. אם בריטניה תצטרך 'בעתיד' לקבל אישור איראני לחדירה לתחום הטריטוריאלי האיראני, פירוש הדבר הוא, כי בריטניה מסתלקת סופית מכל אפשרות בו היא תשתתף בעתיד בפעולה צבאית מערבית נגד התוכנית הגרעינית האיראנית. בכך נשברה סופית הברית הצבאית האמריקנית בריטית אשר החלה ב-2003 עם הפלישה האמריקנית-בריטית לעיראק.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מעריכים כי התפתחויות אלה יביאו לזירוז יציאתם של הכוחות הבריטיים מעיראק.