כפי שישראל לא הצליחה לעצור את ייצור/אספקת הטילים המדויקים לסוריה ולחיזבאללה, כך היא לא תצליח לעצור את פיתוח הסרקזות המהירות ואת העשרת האורניום האיראניים
הולכים ומתגברים הסימנים כי 'התקלה' במערכת החשמל באתר האיראני המרכזי של ההעשרת האורניום בנאטאנז Natanz, עליה הודיעה הוועדה לאנרגיה גרעינית האיראנית , ביום א' 11.4, היא התקפת סייבר על האתר.
גם הולכים ומתגברים הסימנים כי המודבר או בהתקפת סייבר ישראלית., או בהתקפת סייבר משותפת לארצות הברית ולישראל.
לוושינטון וישראל יש סיבות נפרדות מדוע לחבור ולבצע התקפה כזו.
ממשל הנשיא ביידן מבין היטב שאיראן 'מושכת רגליים' ומשתמשת באינספור של תרגילי השהייה במשא ומתן בין נציגי המעצמות, כולל ארה"ב, על נוסח משופר של הסכם הגרעין מ-2015.
הממשל גם מבין שטהרן מנצלת תכסיסים אלה כדי לקדם את התוכנית הגרעינית שלה ולהביא את אותה לשלב של סף פריצת דרך breakout גרעינית, הישג שיעמיד את ממשל ביידן והמעצמות בפני עובדה מוגמרת.
התקפת סייבר כזו היא איתות ברור לאיראנים כי וושינגטון לא תאפשר להם להשיג מטרות אלה.
לישראל יש שיקול הרבה יותר ישיר: ישראל לא תאפשר לאיראן להפעיל את הסרקזות המהירות שהיא פיתחה מדגם IR-6 ו-IR-5, ולצבור בכך כמויות גדולות של אורניום מעושר לדרגה שממנה אפשר לייצר נשק גרעיני.
זו לא פעם ראשונה שישראל תוקפת את אתר העשרה בנאטאנז. לפני 9 חודשים, ביולי 2020, הרסה התפוצצות מיסתורית את אולם ההרכבה של הסרקזות המהירות בנאטאנז.
הודעת איראן ביום א' על הפעלתן של סרקזות אלה נועדה להודיע לארצות הברית ולישראל, כי לקח תשעה חודשים, וטהרן הצליחה להפעיל את האתר מחדש לאחר שנזקי ההתפוצצות תוקנו.
מבחינתה של ישראל ההודעות איראניות על הפעלתן מחדש של הסרקזות המהירות, ולאחר מכן על 'התקלות' במערכת החשמל, יוצרת מצב בו אם אכן היא זו שביצעה את ההתקפה, כי ישראל נכנסה למערכת התשה ארוכה מאוד, בדומה לניסיונותיה לעצור את האיראניים לצייד את חיזבאללה בטילים בליסטיים מדוייקים.
המלחמה הישראלית נגד הטילים המדוייקים האטה את קצב האספקה/הייצור שלהם, אבל לא מנעה את הצטיידות חיזבאללה בהם.
במילים אחרות , ישראל תצליח אולי להאיט את קצב העשרת האורניום, אולם לא תצליח לעצור את ההעשרת האורניום באיראן.
דבריו של הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי, ביום א' 11.4, בטקס זיכרון לחללי צה"ל בהר הרצל בירושלים, כי 'פעולותיו של צה"ל ברחבי המזרח התיכון אינן נסתרות מעיני האויבים. הם צופים בנו, רואים את היכולות שלנו ושוקלים את צעדיהם בזהירות'. 'אנחנו עומדים על המשמר עם כושר התקפי משופר אשר בכל רגע מוכן להפוך מתרגיל למבצע אמת', מהווים איתות ברור לכך, כי צה"ל נערך לתגובה איראנית, באם זו תבוא, וכי זו תהייה תגובה התקפית גדולה.
לצמרות הצבאיות והמודיעניות הישראליות לא כל ברור מדוע עד עכשיו לא התבצעה שום תגובה איראנית משמעותית לא על חיסול מדען הגרעין האיראני מוחסין פאריזאדה Mohsin Fakharizadeh בדצמבר שנה שעברה, ולא על תקיפת אוניית הביון האיראנית 'שאביז' בים האדום ב-6.4. גם לא הייתה תגובה איראנית על שורה של מתקפות טילים ואוויר ישראליות על מחסני ומשלוחי נשק איראניים לסוריה ולחיזבאללה.
אם כבר היו פעולות תגובה איראניות, כמו תקיפות מוגבלות של אוניות שרק חלקן מצויי בבעלות ישראלית, אלה היו פעולות מוגבלות, שקולות וזהירות.
האם תקיפת הסייבר בנאטאז, תעורר את האיראניים למבצע תגובה נרחב יותר, בזה ניווכח בימים הקרובים.
קודם לכן, עם התקבל הידיעות הראשונות על 'תקלת' החשמל בנאטאנז, ביום א' 11.4 בבוקר פרסמו המקורות של תיקדבקה את הדברים הבאים.
אפשרות של תקיפת סייבר ישראלית או אמריקנית, או תקיפה משותפת של ארה"ב עם ישראל, היא שפגעה באספקת החשמל למתקן העשרת האורניום האיראני בנאטאז.
סוכנות הגרעין האיראנית הודיעה, ביום א' 11.4, כי מערכת החשמל במתקן הגרעיני נפגעה באופן חלקי בשל תקלה.
דובר הסוכנות אמר, כי חוקרים את הסיבות לתופעה לא היו נפגעים ואין חשש לדליפה גרעינית.
אם מדובר בתקיפת סייבר אמריקנית, או ישראלית, היא מתרחשת ביום הראשון של ביקור שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין בישראל. אוסטין מביא עמו פמלייה של 50 איש, קציני צבא ואנשי הפנטגון, ביניהם נמצאים כמה מומחים לנושאים האיראניים, כולל הגרעין.
יום קודם לכן בשבת, הורה הנשיא רוחאני להפעיל במתקן את הסרקזות המהירות מסוג IR-6 ו-30 סרקזות IR-5.
עוד נאמר בהודעה האיראנית כי הנושא נמצא בבדיקה והמסקנות יפורסמו בהמשך. האיראנים השתמשו בדיווח במילה שיכולה להתפרש גם כ'תאונה' וגם כ'תקלה'. דובר הסוכנות, בהרוז קמלבנדי, הדגיש כי לא היו נפגעים באירוע, וכי אין חשש לדליפה של קרינה.
