תרגיל העורף חושף לפני האויב עובדה מרכזית אחת: שנתיים לאחר מלחמת לבנון העורף הישראלי נשאר חשוף למתקפת טילים כפי שהיה.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: במקומות מרכזיים רבים בארץ, כולל בנין הכנסת בירושלים, לא נשמעה כלל צפירת האזעקה, ואנשים לא ירדו למקלטים או נכנסו למקומות מוגנים. ככל שתרגיל העורף הגדול נמשך, הולכת וגוברת עליו הביקורת בחוגים רחבים יותר, כולל דרגי הפיקוד בצה"ל. קצינים בצה"ל: במציאות בשטח, אין שום הכנות או תשתיות לתרחישים המתורגלים. התרגיל הוא פרי יוזמתו של סגן שר הביטחון מתן וילנאי, האחראי על העורף. שני הדברים היחידים שהוא הצליח להוכיח בתרגיל עד עתה הם, כי העורף איננו מוכן למלחמה, וכי ישראל הצליחה להדביק את כל המזרח התיכון בקדחת מלחמה. תרגיל העורף חושף לפני האויב עובדה מרכזית אחת: שנתיים לאחר מלחמת לבנון העורף הישראלי נשאר חשוף למתקפת טילים כפי שהיה.
עוד אומרים הקצינים כי מאחר ואזרחי ישראל נתבקשו לחשוב, היכן נמצא המרחב המוגן שלהם, איש בעורף אינו מבין את מטרת התרגיל ומה למעשה הוא מתרגל.
הקצינים גם מתחו ביקורת חריפה על הקונספציה המרכזית של התרגיל, שהיא לא שיפור אמצעי ההגנה על העורף, אלא כפי שהוגדר בפקודות המבצעיות 'שיפור זמן ההתראה'. כלומר, ככל שזמן ההתראה מפני מתקפת טילים, כולל לא קונוונציונאלים, יהיה ארוך יותר, כך יהיה יותר זמן לאוכלוסייה האזרחית למצוא מחסה. אולם מאחר ולחלקים נרחבים של האוכלוסייה הישראלית אין מקלטים ואין מרחבים מוגנים, כל מה שנותר להם לעשות הוא לחשוב!
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים כי התרגיל משקף את הסתירה הגדולה בין המדיניות הביטחונית של ממשלת אהוד אולמרט, ושל המציאות בשטח. ראש הממשלה אהוד אולמרט חוזר ואומר כי צה"ל החזיר לעצמו את כוח ההרתעה, וכי מצב הביטחוני של ישראל ב-2008 הרבה יותר טוב מזה שהיה לפני שנתיים ב-2006 בעת מלחמת לבנון.
אם כך המצב באמת מדוע מתרגלים נפילתם של מאות טילים ביום בכל רחבי הארץ? ומדוע הממשלה מתכנסת במסגרת התרגיל להחליט על הקמת ערי אוהלים?
חוגים במערכת הביטחון וקצינים בפיקוד העורף אומרים, כי המושג 'הקמת ערי אוהלים', מסתיר מאחוריו את התרחיש הבא: במקרה של מלחמה חדשה יהיה צורך לפנות ערים שלמות מיושביהן לאחר שרוב הבתים שבהם יהרסו מפגיעות טילים, או מזיהום שטחים נרחבים בחומרים כימיים וביולוגיים. המדובר בפינוי של עשרות אם לא מאות אלפי תושבים. קצינים בפיקוד העורף אומרים, כי שום דבר במערכת אינו מוכן לקראת תרחיש כזה, וכי התרגול בנושא הוא אחיזת עיניים. אין כלי רכב או אמצעי תחבורה באמצעותם תפונה כמות כזו של אנשים. לא נקבעו עדיין האתרים בהם תוקמנה ערי האוהלים. לא הוקמה תשתית של מים, חשמל, מזון, ורפואה, שתשרת ערי אוהלים אלה. קצינים אחרים, אומרים כי עצם התפיסה של ערי אוהלים מעידה על חוסר רצינות. ישראל היא ארץ קטנה ביותר. אם יפנו כמה עשרות אלפי תושבים מחיפה, או מתל-אביב לערי אוהלים ליד חולות קיסריה, או ראשון לציון, האם המפונים יהיו שם בטוחים יותר? מאחר ולא קיים במציאות אתר פינוי אחד כיום בישראל, אפילו לדוגמא, ואין באתרים המשוערים אפילו מקלט אחד, איך אפשר לדבר על התראה ועל מרחבים מוגנים כאשר מדובר באוהלים?
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים, כי מתרחישי התרגיל עולה, כי בזמן שראש הממשלה אולמרט ושריו דיברו על שיפור מצב הביטחון, הם אפשרו במדיניות חוסר המעשה שלהם המדיני והצבאי, לאיראן, סוריה, חיזבאללה, והחמס , להצטייד ולהציב עשרות אלפי טילים. האם לא היה זול ויעיל יותר, להשמיד טילים אלה, מאשר לערוך תרגילי הגנת עורף יקרים, שלמעשה חושפים לפני האויב עובדה מרכזית אחת. שנתיים לאחר מלחמת לבנון העורף הישראלי נשאר חשוף למתקפת טילים כפי שהיה.