תרגיל צה"ל: מניעת התקפת פתע שתטרפד מפגש נתניהו פוטין
צה''ל פתח ביום שני 18.4, בתרגיל פתע בצפון ישראל, בו משתתף גם חיל האוויר. התרגיל ייערך גם באזור עמק הירדן, שהוא העורף האסטרטגי של רמת הגולן והכינרת. למרות דברי ההסבר שהתפרסמו כי התרגיל הוא חלק מתוכניות האימונים לשנת 2016, קשה שלא לראות בו המשך לישיבה של הממשלה יום קודם לכן ( א' 17.4) ברמת הגולן, ולהכרזתו של ראש הממשלה נתניהו 'כי ישראל לא תרד אף פעם מרמת הגולן'.
כפי שישיבת הממשלה לא הייתה 'חגיגית', אלא ישיבת חירום, כך התרגיל הצבאי הוא לא חלק משגרת האימונים, או כפי שהודעת צה''ל אומרת 'חלק מגרף האימונים' (מהיכן לוקחים את המושגים האלה?), אלא הוא חלק מהתמונה הצבאית הכוללת מהמתרחש במלחמה בצד הסורי של הגבול עם ישראל.
אולם בעיקר נועד התרגיל למנוע התקפת פתע של גורמי טרור ISIS, סוריים, איראניים, או חיזבאללה, שתטרפד את נסיעתו ופגישתו של ראש הממשלה נתניהו, ביום ה' 21.4, עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. כאשר הפגישה בין שני המנהיגים תסתיים, גם תרגיל צה''ל יסתיים.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים, כי התרגיל הצהלי הוא רק מחצית התמונה הצבאית באזור התרגיל.
מהעבר השני של האזור בו צה''ל יערוך השבוע את התרגיל, במשולש הגבולות ישראלן-סוריה-ירדן, מתחוללים כבר כמה ימים קרבות כבדים בין כוחות של המורדים הסוריים, ובין כוחות של חטיבת חללי הירמוק וארגון אל-מוסאנה al-Muthanna ששניהם מזוהים עם ISIS. הקרבות מתחוללים מול חמת גדר הנמצאת באזור דרום הכינרת. זו ההסיבה מדוע תרגיל צה''ל כולל גם את עמק הירדן.
ביום א' 17.4 נהרג בקרבות מנהיג ומפקד ארגון אל-מוסאנה. מטרת מתקפת המורדים הסוריים היא לכבוש את הכפרים הסוריים הנמצאים באזור, אשר נוכחות ISIS שם מאיימת על דרום הכינרת, תל-קציר, שער הגולן ומסדה.
מקורות בכווית כבר דיווחו בשבוע שעבר כי בקרבות משתתפים גם כוחות מיוחדים ירדניים, ומלט"ים ישראלים הנושאים סימני זיהוי וצבועים בצבעי חיל האוויר הירדני. לפי כל הסימנים בשטח המטרה של הכוחות התוקפים, היא לעקור את נוכחות ISIS מקרבת הגבולות של ישראל ושל ירדן.
ביום א' 17.4 דיווחו המקורות של תיקדבקה את הפרטים הבלעדיים הבאים:
ראש הממשלה בנימין נתניהו מכנס, ביום א' 17.4, את ישיבת הממשלה בגולן. ביום ה' 21.4, הוא נוסע למוסקבה, כדי להיפגש עם נשיא רוסיה ולדמיר פוטין, במטרה לפתוח את הקרב המדיני החשוב ביותר בקריירה הפוליטית שלו, ואחד הקרבות המדיניים החשובים והמכריעים ביותר אליו נכנסת ישראל בעשור האחרון-הקרב על עתידה המדיני והצבאי של רמת הגולן.
המקורות המודיעיניים ובמוסקבה של תיקדבקה מוסרים בידיעה בלעדית, על זעזוע ותדהמה בצמרת המדינית והביטחונית הישראלית, לאחר שבסוף השבוע נודע בירושלים, כי נשיא ארצות הברית אובמה, ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נתנו אור ירוק לשרי החוץ שלהם ג'ון קארי וסרגי לברוב, לכלול בטיוטת ההצעות המתגבשות בוועידת ז'נווה על מציאת פתרונות לסיום המלחמה בסוריה, סעיף הקורא להחזרת רמת הגולן מידי ישראל לסוריה.
ישראל כבשה את רמת הגולן מידי הצבא הסורי לפני 49 שנה, במלחמת ששת הימים ב-1967.
ב-1981 בהנהגתו של מי שהיה אז ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ז"ל חוקקה הכנסת-הפרלמנט הישראלי חוק המכריז על רמת הגולן ששטח הנמצא תחת ריבונות ישראל. אם זאת החוק איננו קובע כי האזור שייך לישראל.
בעוד ישראל נערכת לקרבות מדיניים על עתיד ירושלים, יהודה ושומרון, החליטו אובמה ופוטין להנחית מכה מדינית על ישראל ועל ממשלת נתניהו, בזירה בלתי צפויה-רמת הגולן.
זה הוא כמובן צעד ראשון של שתי מעצמות העל מול ישראל, המנסות לנצל את שיתוף הפעולה המדיני והצבאי שלהם בסוריה, כדי לכפות הסדרים מדיניים על הארצות שמסביב לסוריה, כמו טורקיה, סעודיה וירדן.
על טורקיה מנסות וושינגטון ומוסקבה, לכפות הסדר מדיני בשאלת מתן עצמאות לכורדים הסוריים. על סעודיה ועל ירדן מנסים אובמה ופוטין, לכפות את הישארותו של הנשיא בשאר אסד בשלטון. לפי אותו קו, ינסו וושינגטון ומוסקבה לאלץ את ישראל ואת צה''ל לסגת מרמת הגולן.
המקורות של תיקדבקה מציינים, כי כמו כל מהלך מדיני וצבאי שאובמה ופוטין יזמו בסוריה, כמו לדוגמא פרישת אסד מהשלטון, מדובר במהלך הדרגתי שיכול להימשך זמן רב, אולי אפילו מספר שנים. אולם מבחינתן ברור, כי בסופו של המהלך ישראל תצטרך לסגת מהגולן.
צריך וכדאי לשים לב, כי נתניהו איננו נוסע לדבר על נושא הגולן עם נשיא ארצות הברית באראק אובמה.
הנסיעות התכופות באחרונה של ראש הממשלה, פקידים וקציני בכירים למוסקבה, מצביעות לאן עבר מרכז ההכרעות במזרח התיכון.
מוסקבה איננה וושינגטון, ולישראל אין לובי ציבורי במוסקבה שיעזור לה.
צריך לומר בצורה ברורה מאוד, כי בינתיים, הנסיעות התכופות של בכירים ישראליים למוסקבה, לא יצרו מדיניות ישראלית שתשפיע על פוטין ועל ההנהגה הרוסית. פוטין וויתר פה ושם לישראל בנושאים האסטרטגיים השוליים, אבל במהלכים המדיניים והצבאיים שלו כלפי סוריה ואיראן, הוא לא הראה התחשבות יתרה בישראל.
להתלהבות של ראש הממשלה נתניהו, שרים, וקציני צה''ל בכירים מהמעורבות הרוסית בסוריה, לא היה ואין שום בסיס.
כל האזהרות של מספר מומחים לנושאי רוסיה, ובעיקר של תיקדבקה, שקראו לנקוט זהירות יתר ביחסים עם ולדימיר פוטין, נפלו בדרגים המדיניים בירושלים, והצבאיים בתל-אביב, על אוזניים אטומות.
שלושת הגורמים הנוספים בזירה הסורית אשר כבר מחככים את ידיהם בהנאה מההסכמה האמריקנית-רוסית לדרוש נסיגה ישראלית מהגולן הם כמובן: הנשיא בשאר אסד, ההנהגה האיראנית בטהרן, וחסן נסראללה מנהיג ארגון חיזבאללה.
למה להם להתאמץ ולהסתכן בעימות צבאי עם ישראל, כאשר נשיא ארצות הברית אובמה, ונשיא רוסיה פוטין, מסכימים לבצע עבורם את המלאכה של דחיקת ישראל מהגולן?