תרחיש האימה האמריקני! באמצעות שיתוף פעולה עם הפירטים במצרי מאלאקה, אל קעידה מסוגלת לנתק את התחבורה הימית בין חלקו המערבי לחלקו המזרחי של כדור הארץ.

ב-14.09.2001, הפליגה הספינה המלזית מאיינג שארי מנמל קוטה קימבלו שבצפון מערב בורניאו לנמל בטאן שבאינדונזיה כשהיא גוררת אחריה דוברה עמוסת מטען. הקברניט ותשעת אנשי הצוות יצאו למסעם השגרתי כאשר שיחת היום בחדר האוכל שבספינה נסבה בדרך כלל על הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק ופנטגון בוושינגטון ועוצמתו. ארבעה ימים לאחר הפלגתה, בעת שהספינה חלפה בקרבת האי נאטונה, הגיחה לכיוונה ספינה אשר לפי צבעיה ומהירותה נראתה כאחת מספינות חיל הים המקומיות. הספינה הצבאית התקרבה במהירות אל המאיינג שארי ותוך דקות מעטות נצמדה אל דופנה. בטרם הספיקו קברניט וצוות הספינה להגיב, עלו על סיפונה קבוצת אנשים חמושים ורעולי פנים אשר לאחר התנגדות קצרה במהלכה נורה ונהרג אחד מהימאים כפתו התוקפים את שאר אנשי הצוות והשתלטו על הספינה. תוך זמן קצר הועברו מספינת "המשמר" למאיינג ציוד מגוון אשר כלל ציוד תקשורת לוויני משוכלל, מחשבים ניידים, אמצעים לראיית לילה ואמצעי לחימה אשר כללו טילי נ"ט וכמות גדולה של חומר נפץ תקני ארוז באריזתו המקורית כאילו זה עתה יצא ממחסני צבא ארצות הברית. הדוברה נותקה במהירות מהספינה והוטבעה ע"י תרמיל חומר נפץ שהושלך לבטנה. המאיינג שנתה את כיוונה והחלה בהפלגתה לכיוון תעלת פיליפ שבמיצרי מאלקה – אולי המעבר הימי העמוס ביותר על פני כדור הארץ ועורק התנועה הימית המרכזי שבין מזרח למערב. תוך כדי ההפלגה, החלו הכנות קדחתניות על הסיפון. בחסות החשיכה נצבעה ארובת הספינה בגוונים אחרים ושמה הצבוע על חרטומה שונה ליאן, פשוט על יד מחיקת מספר אותיות משמה הקודם.
באותו הזמן עסקו אחרים מחברי כנופיית המשתלטים בהתקנת ציוד קשר ואיתור לוויני מתוחכם ביותר על גשר היאן, כאשר חבריהם האחרים הניחו את כמות חומר הנפץ בחרטום הספינה תוך חימושו וחיבורו למתגי הפעלה בגשר הפיקוד. עם הגעת היאן ליעדה, כובו מנועיה וקבוצת החוטפים התרכזה בגשר הפיקוד לתדרוך ממנהיגם ומעקב אחר תנועת האניות אשר נראו כנקודות על מסכי המחשבים שבגשר. לפתע החלה להבהב אחת מאותן נקודות רבות אשר מלאו את המסך. מנועי היאן הותנעו והספינה החלה להפליג לכיוון הנקודה המהבהבת אשר ציינה משדר פועם על סיפונה של מכלית ענק בשם צ`ומואנט. משדר זה הופעל על ידי איש צוות שהושתל על סיפון המכלית בהפלגתה הקודמת, ואשר לא היה אלא אחד מחברי קבוצת החוטפים.
קברניט המיכלית, העמוסה ב-300 אלף טון של נפט גולמי מהמפרץ הפרסי ואשר הפליגה במסלול דרום מזרחי וליעדה הסופי בדרום קוריאה, החל לנוע באי נוחות על גשר המכלית כאשר הבחין בספינה תמימה למראה אבל מוזרה בהתנהגותה, אשר נעה במהירות ובכיוון התנגשות באנייתו. התמרון בתעלת פיליפ היא משימה בלתי אפשרית למכלית בסדר גודל שכזה ועל כן החל במהרה קברניטה לצפור בניסיון נואש למשוך את תשומת לב אנשי צוות היאן לסכנה. אך לשווא. כל מה שקברניט המכלית יכל להבחין מבעד למשקפתו היא התרגשות ההולכת וגוברת שאחזה בקבוצת האנשים שהיו לבושים בבגדים שחורים וניצבו על הגשר של יאן. ככל שספינתם התקרבה למכלית שלו, התעלמותם מסימני האזהרה שלו וגם סימני התרגשותם התגברו.
ברגע שהיאן נגעה במכלית ונצמדה לדופנה הופעל חומר הנפץ שהוטמן בחרטומה.יאן נעלמה בתוך פיצוץ אדיר אשר ביקע את המכלית לשלושה חלקים. פטריית אש ועשן אדירה אפפה את מוקד הפיצוץ כאשר נהרות נפט גולמי פרצו מתוך מדורי המכלית המרוסקים והחלו להתפזר על פני המצר בצובעם את מימיו בשחור. הסיוט הנורא מכל התממש, שואה אקולוגית בלתי מוכרת בממדיה בעולם החלה להתרחש ללא יכולת לעוצרה. האירועים היו מיידים. תנועת האניות במצרי מלקה הופסקה מיידית כאשר לאורך המצרים התגודדו עשרות אניות בניסיון נואש להבין את הקורה. מספרן הלך וגבר מרגע למשנהו עם חסימתו של נתיב השייט העמוס בעולם. התחבורה הימית בין מערבו למזרחו של כדור הארץ נותקה. שירותי החירום במדינות הסמוכות מלזיה, אינדונזיה וסינגפור לא הבינו עדיין את ממדי האסון האקולוגי והחלו בניסיונות איטיים ומצומצמים על סמך דיווחם המגומגם של דייגים מקומיים לגבש כוחות התערבות והצלה. הבורסות הראשונות בעולם אשר קבלו את החדשות הקשות החלו להגיב בירידות שערים מהירות וחריפת במניות התעשייה ובעקבותיהם, במניות מוסדות פיננסים שונים. במספר בורסות נפט אשר בהן היו מספר מומחים שהבינו מיד את משמעותו האפשרית של האירוע, החל מחיר חבית הנפט לנסוק בעצבנות ובמגמה אשר רק החריפה לאחר הודעת שר הנפט הכוויתי על הפסקת הפקת הנפט עד שייוודע בדיוק מה קרה. לשואה האקולוגית נוספה עשכיו שואה כלכלית כאחד אשר ממדיה לא הוכרו עדיין. ארוע דמיוני? בחלקו כן – אך בהחלט מציאותי וכך גם חלק משמעותי מפרטיו של הסיפור.
הספינה מאיינג אכן נחטפה על צוותה בחודש ספטמבר 2001 על ידי קבוצת פירטים חמושים שהשתלטו עליה וגררו אותה באמצעות דוברה לאורך חופי בורניאו. הספינה נמצאה נטושה בחופי אינדונזיה לאחר כשבועיים כאשר לדוברה אותה גררה לא נמצא כל זכר. המכלית שומונט אכן הותקפה – באירוע נפרד ושונה משהוזכר וזאת בתאריך 16.01.1999 בתעלת פיליפ שבמצרי מאלאקה.
הפירטים אשר עלו על מכלית הענק לבזוז את חפצי הצוות ותכולת כספת האנייה, כפתו את צוותה והותירו את מכלית הענק ללא יד מנהגת במשך כ 70 דקות לאחר עזיבת הפירטים ועד להשתחררותו של קצין הניווט אשר החזיר את השליטה במכלית תוך מונעו אסון אקולוגי אפשרי בהתנגשות האנייה או בעלייתה על שרטון במעבר הצר. דוגמאות אחרות לפוטנציאל האפשרי אינן חסרות. 66 אחוז מתנועת נפח מכליות הגז הטבעי בעולם עובר במצרי מאלאקה כאשר כל אנייה שכזו הנה בחזקת פצצה בת עשרות אלפי טונות של גז טבעי ובעלת עוצמה אדירה. 50 אחוז מנפח מכליות הנפט עובר במצרים אלו. תופעת השוד הימי אשר עשויה להירתם בנקל לתורת הלחימה של ארגוני טרור עולמיים כדוגמת "אל קעידה" וגרורותיה אינה נחלת הדמיון והעבר.
אין מדובר עוד בתדמית הרומנטית של שודד שחור זקן, שתום עיין ובעל רגל מעץ. מדובר בכנופיות אכזריות וחמושות, בחלקן ארגונים חצי צבאיים הנתמכים על ידי בעלי עמדה במשטרי מדינות עולם שלישי. כנופיות אלה מצוידות במיטב הטכנולוגיה ואמצעי לחימה מודרנים, ציוד מחשוב, מציאת מיקום ותקשורת לוויניית, ציוד אשר איננו מבייש גם ארגוני ביון רשמיים. כנופיות אלו הנמנות בחלקן על ארגוני פשע מאורגן משתמשות לא אחת בסירות מהירות ביותר החומקות בדרך כלל מכוחות השיטור הבודדים המסיירים באזורים מוכי התופעה.
מקורות העוקבים אחר התפתחותה המדאיגה של התופעה, טוענים כי נזקי תרמיות והשוד הימי הגיעו בשנת 2001 לסכום המבהיל של 16 מיליארד דולר אמריקאי. האזור הגיאוגרפי בו ממדי התופעה הנם המדאיגים ביותר הנם אינדונזיה בה התרחשו 91 אירועי שוד ימי בשנת 2001, מלזיה ומיצרי מאלאקה. יחד עם זאת, התופעה מוכרת בחופי אפריקה המערבית, חופי סומליה, דרום אמריקה וים דרום סין.
מעבר לתופעות שדידת הרכוש, תופעות חטיפות האניות ללא או עם אנשי צוותן הכפילו את עצמן בשנים האחרונות כאשר בשנת 2001 מתקרב מספר האניות הנחטפות לכ-20. הפירטים המודרניים גם אלימים. מידי שנה מדובר על כ 20 ימאים שנרצחו על ידי שודדי הים וזאת מעבר למספר הפצועים הגדול יותר. במקרה מסוים לדוגמא, נרצח כל צוותה של אנייה, 20 ימאים, אשר נחטפה בלב ים.
אחד מבכירי המומחים, פוטנגל מאקונדאן, העוסק בין היתר במעקב אחר תופעת שוד הים וניסיונות למגרו טוען כי חטיפת אנייה בשלמותה דורשת משאבים אדירים ותכנון קפדני. הוא טוען כי בד"כ מעורבת בנושא אניית אם ממנה מותקפת המטרה וממנה מסופקים כלי נשק, מסמכים מזויפים לאנייה ולצוות וכו`. מציין כי לפירטים הבודדים אין את משאבים שכאלו. חטיפות האניות לדעתו, הנן עבודתם של אנשי פשע מאורגן.
ג`והן ברנדון, מומחה לדרום מזרח אסיה טוען כי במדינות מסוימות בהן נפוצה תופעת שוד הים, יש להניח כי קיימים קשרים בין הפירטים ועם ארגוני טרור מקומיים. בתנאים שכאלו, של שחיתויות מקומיות וקשרים מתאימים קיימת אפשרות סבירה ביותר שטרוריסטים יעלו על אנייה בהתחזותם לאנשי צוות תמימים. שלטונות אינדונזיה מאשימים אכן בחלק מהתקפות השוד הימי לאורך מצרי מאלאקה את הארגון לשחרור אכה שבצפון אינדונזיה, ארגון טרור מקומי המכונה בשם ג.א.אם, משתמש בשיטות המזכירות פיגועי טרור של אל קעידה. המקורות ללוחמת טרור של תיקדבקה מוסרים כי זו הסיבה מדוע הפנטגון מיהר השבוע לשלוח לאזור אכה שבאינדונזיה את… הגנרל אנתוני זיני. באורח רשמי כמו אצלנו בתחילת השנה, המשימה שהוטלה על זיני היא להשכין שלום בין השבטים והפלגים היריבים במקום, אולם למעשה עליו להלחם בגורמי הטרור והפירטים הימיים המשתפים פעולה עם לוחמים של אל קעידה שהגיעו באחרונה לאזור. מאחר והממשל בוושינגטון מודאג כי אינדונזיה וקבוצות הפירטים שבה הולכים והופכים בהדרגה לחממה אליה זורמים מאות לוחמי אל קעידה מחלקי אסיה השונים, הודיע הממשל השבוע כי הוא מחדש את הקשרים הצבאיים בין אינדונזיה לארצות הברית וכי מדריכים אמריקנים יאמנו מחדש יחידות של הצבא האינדונזי.
בשבוע שעבר אמר במפתיע שר ההגנה האמריקני, דונלד רמספלד, כי אי אפשר להוציא מכלל אפשרות כי מאוד בקרוב ינחתו של סיפונן של ספינות חשודות הנעות בלב ים אנשי היחידות המיוחדות האמריקנית הסילס, מבלי להתחשב איזה דגל ספינות אלה מניפות ואם בכך ארצות הברית מפרה את הריבונות של מדינות אחרות או תחומי המים הטריטוריאליים שלהן. המקורות הימיים של תיקדבקה אשר היו ראשונים בדיווחים על סכנת הטרור באמצעות מכולות, מוסרים כי עד כה פעילות השוד הימי לא נתקלה בד"כ בהתנגדות משמעותית. מספר אנשי הצוות הממוצע באניות הולך וקטן. תופעת דגלי הנוחות בהם משתמשות ספינות הולך וקטן מספר האניות בדגלים לאומיים וגדל מספר האניות בדגלי פנמה ליבריה קפריסין וכו`. מצב זה יוצר תופעה בה שוד הים אינו כנגד מדינות מוכרות אלא כנגד מדינת רישום האנייה כגון פנמה או הונדורס אשר בוודאי שלא ישלחו כוחות משימה להגנה על דגלן בדומה להתרחשויות בעבר גם נוכחות המעצמות בים הלך וקטן עם תום המלחמה הקרה ומתחילת שנות התשעים, מדובר על צמצום חילות הים האמריקאי, הרוסי והבריטי בכ-50 אחוז. התוצאה, הסיכוי כי הפירטים יפגשו בימים אוניות מלחמה היא מצומצת ביותר, מה עוד שהמדינות אשר בסביבתן פושה התופעה, הנן בד"כ מדינות עולם שלישי, מדינות בעלות תקציב מצומצם ביחס ישר לשחיתות במנגנוני השלטון. מדינות בהן לגורמי פשע מאורגן בין אם הם קשורים לארגוני טרור ובין אם לא – יש כוח והשפעה על השלטון המרכזי.
מלבד הפעילות של הפנטגון התופעה כרגע אינה בסדר היום העולמי. תקציבי הגופים העוקבים ומנסים למגר את התופעה כדוגמת ארגון אינם מרקיעי שחקים. הפעילות מושתתת יותר על ההשלכות הכלכליות של התופעה ונזקיהם של גופים אלו או אחרים. מדינות רבות שיש להן ציים גדולים עדיין אינן משוכנעות כי פוטנציאל הטרור בתופעה זו מכתיב תגובה ופעולה. יש להניח כי עד אשר לא יתרחש אירוע ימי דרמטי בסדר גודל כזה או אחר, כפי שארע במגדלי התאומים ובוושינגטון לא תינקט יד קשה ומשמעותית כנגד התופעה והעומדים מאחוריה ואז כרגיל כבר יהיה מאוחר מידי.