מתגברת רוח מינכן במזרח התיכון.

תיקדבקה: מתגברת רוח מינכן במזרח התיכון. ארצות הברית, צרפת, האיחוד האירופאי, וישראל, המשיכו בשבת (14.6), בפריס, טהרן, דמשק, וקהיר, את מדיניות הפיוס והכניעה שלהן לאיראן, לסוריה, ולחמס.
בעוד הנשיא האמריקני ג'ורג בוש, אמר בפריס, כי הוא מאוכזב מדחייתה של טהרן את חבילת ההצעות החדשות של המערב, הדגישה איראן שוב, כי היא לא תתפשר ולא תפסיק את תוכניתה הגרעינית, ואת העשרת האורניום. אם כל מה שנשיא ארצות הברית מוצא לנכון לומר על כך 'כי הוא מאוכזב', יכולה טהרן להמשיך בפיתוח הנשק הגרעיני שלה ללא כל חשש, מתגובה אמריקנית רצינית.
נשיא צרפת ניקולא סרקוזי אמר בשבת, כי סוריה חייבת להתנתק מאיראן, אבל בעוד חודש ב-14 ביולי, הוא יארח את הנשיא הסורי בשאר אסד על בימת הכבוד של מצעד הצבא הצרפתי ביום הבסטיליה בפריס, בעוד אסד מכריז כי הוא לא ינתק את קשרי דמשק, לא עם טהרן, לא עם חיזבאללה, ולא עם החמס.
באמצע בסוף יוני יבקר ניקולא סרקוזי בישראל, ובוודאי יגיד לצידו של ראש הממשלה אולמרט, כמה 'מילים חריפות' על התפקיד שממלאות טהרן ודמשק במזרח התיכון, דומות מאוד למילים 'המאיימות' של אולמרט על הצורך לפעול ברצועת עזה.
אבל סרקוזי, לא יבטל את הזמנתו של אסד לבוא לפריס, בעיקר בגלל הסיבה, שגם ישראל מקיימת מגעים עם הסורים באמצעות הטורקים.
סרקוזי הדגיש כי הוא הזמין את אסד לפריס, משום שאסד מילא את ההתחייבויות שהוא דרש ממנו לגבי לבנון- קרי, בחירת נשיא. זו היא פארסה צרפתית מהסוג הזול ביותר. אין גורם אחד בלבנון ובמזרח התיכון שאינו יודע כי בחירת הגנרל מישאל סולימן לנשיא לבנון התאפשרה, רק לאחר שלחיזבאללה ולגורמים הפרו-סוריים סוריים, ניתנה זכות ווטו על פעולותיהם של ממשלת וצבא לבנון. כלומר, סוריה ממשיכה לשלוט בלבנון. עכשיו, סרקוזי שם על תהליך זה את החותמת הנשיאותית הצרפתית, כאילו המדובר בהישג, ולא בתבוסה אסטרטגית אמריקנית-צרפתית.
המתאם של פעולות החוץ של האיחוד האירופאי, חאווייר סולנה, הרחיק בשבת לכת עד לטהרן, כדי להציג בפני שר החוץ האיראני, לאחר שמנהיג איראן האייטוללה עלי חמנאי, ונשיא איראן אחמדינז'אד סרבו לקבלו, את חבילת ההטבות המערבית החדשה. עוד לפני שחבילת ההטבות הוצגה רשמית, האיראנים כבר דחו אותה.
אולם סולנה איננו מתייאש, למרות שהושפל בשבת כמה פעמים על ידי האיראנים, הוא טוען כי הוא לא קבל תשובה מהאיראנים. עמדה זו שלו מאפשרת לאיראנים להודיע כי 'עתה נפתחו אפיקים חדשים למו"מ. במילים אחרות, סולנה פתח את הדרך לטהרן לטעון כי כל עוד מתנהל מו"מ, אין צורך בנקיטת סנקציות נוספות כלפי איראן.
בהצגת האבסורד המתמשכת כבר 8 שנים, של מו"מ עם איראן, הייה העולם כבר אין ספור פעמים 'ללא תוצאה'. זה הוא מושג שאיינו מתאים כאן. כי ישנה לכך תוצאה ברורה אחת. איראן עומדת ערב בנייתו של נשק גרעיני, מבלי ששום גורם מערבי או ישראלי איננו מונע זאת ממנה.
אותם דיבורים, ואותה נימה, אפשר היה לשמוע בראיון שנתן המתאם המדיני של משרד הביטחון, האלוף במיל. עמוס גלעד. גלעד אמר, כי צריך לכבד את אשר המצרים מציעים לגבי רצועת עזה, משום שמצרים היא בעל ברית אסטרטגי חשוב של ישראל. את נושא שחרורו של גלעד שליט הציע להפקיד בידי מצרים, משום שלדבריו, אין בכך חשיבות אם בשעה 8 ושתי דקות תתחיל הרגיעה, ו-10 דקות לאחר מכן יתחיל המו"מ על החזרת שליט. כלומר, תושג רגיעה בכל מחיר, אפילו במחיר שמשלם, וימשיך לשלם גלעד שליט.
את מה שצה"ל עושה בגדה המערבית, הגדיר גלעד, במושג המסוכן של 'חופש הפעולה של צה"ל בגדה, כאילו חופש פעולה זה ניתן לצה"ל על ידי גורמים זרים, וכאילו צה"ל עומד 'לזכות' ב'רגיעה', ולחופש פעולה דומה בעזה. האלוף במיל. גלעד 'שכח', כי חופש פעולה זה נלקח על ידי צה"ל שכבש מחדש את הגדה המערבית במבצע 'חומת מגן', ב-2002, לפני 6 שנים, וכי צה"ל נמצא בגדה המערבית, בעוד שברצועת עזה הוא איננו.
בשבת , התחזקה מאוד רוח מינכן במזרח התיכון.