13 חיילי גולני נהרגו בלחימה בסג'עייה. 'צוק איתן', הפך להיות אחת המלחמות הקשות והממושכות של ישראל

צה''ל הודיע ביום א' 20.7, לפנות ערב, כי 13 חיילי חטיבת גולני נהרגו בקרבות בסג'עייה.
בכך הפך מחנה הפליטים הזה הנמצא מזרחית לעזה, ופחות מ-2 ק''מ מגבול ישראל-מול נח''ל עוז, לקרב הגדול הראשון על השטח הבנוי מסביב לעיר עזה. לכוחות צה''ל התוקפים ברצועה, ישנם עוד לפחות שלושה מחנות-שכונות פלסטינים גדולים להשתלט עליהם: שאטי, אל בוריג'  ונוסראיית, עד אשר יגעו למרכז העיר, שם מרוכזים עיקר הכוחות של החמס.
הידיעה הזו על מספר הנופלים הגדול של צה''ל בקרב אחד, שהתפשטה כאש בשדה קוצים ברחבי ישראל עוד ביום א' בבוקר, הוכיחה כי 'כיפת ברזל' וההצלחה שלה נגד הטילים  של החמס, היא רק פן אחד של הלחימה, ועדיין ישנם שלבים רבים קשים וארוכים, עד להשגת המשימה של פירוק איום החמס.  
לפני פרסום הידיעה על ההרוגים מחטיבת 'גולני', פרסמנו ביום א' בבוקר את הפרטים והניתוח הבא:
צה''ל פרסם בשבת וביום א' 20.7 בהדרגה את הידיעות הקשות-המרות על הריגתם של 4 חיילי צה''ל, רס"ן במילואים אמוץ גרינברג, בן 46 מהוד השרון, סמל אדר ברסנו, בן 20 מנהריה, סמל בניה רובל, בן 20 מחולון, וסגן משנה בר רהב, בן 21 מרמת ישי.
רשימת אבדות זו היא התוצאה, של החלטת החמס, להפעיל במלחמה טקטיקה של שימוש ביחידות קומנדו קטנות מצוידות במספר גדול של טילי נ''ט הפזורות בשטח ותוקפות את כלי הרמכב המשוריינים  השונים של צה''ל. 
המטרה של חוליות חמס אלה הוא לשבש את מהלך הריסת מנהרות שצה''ל מנהל.
בשבת, ירו חוליות החמס 10 טילי נ''ט כאלה על מטרות צה''ל, ואלמלא מערכות המיגון של כלי הרכב המשוריינים של צה''ל, בעיקר 'מעיל רוח', מספר האבידות היה עולה.
צריך לדעת ולהבין, כי מבחינת החמס פרויקט המנהרות שלו, מקביל בחשיבותו האסטרטגית למערכת המוצבים שצה''ל בנה לאורך גבול-ישראל סוריה.
למעלה מ-15 אחוז מכוח האדם העומד לרשות החמס- כ-16,000 לוחמים, הוקצו על ידי פיקוד החמס לפרויקט המנהרות, וחלק גדול מאוד מהתקציבים הצבאיים שלו בחמש השנים האחרונות הושקעו בו. החמס איננו מתכוון לוותר בקלות על פרויקט הדגל הצבאי שלו, והוא ימשיך לפעול נגד המהלך של צה''ל להרסן.
אולם הדבר העיקרי ממנו אפשר היה להתחיל מסקנות לגבי המשך הלחימה ברצועה, הייתה העובדה, כי החמס למרות ההפצצות האסטרטגיות הכבדות של צה''ל עליו, ולמרות המתקפה של צה''ל על המנהרות, לא נשבר, ויש לו החלטה נחושה להמשיך להלחם. במצב הנוכחי מפקדי החמס מעריכים, כי הם יכולים להמשיך בלחימה כזו, ובקצב שיגור טילים כזה על ישראל לפחות עוד 4 עד 6 שבועות.
זו הסיבה מדוע צה''ל הכניס במשך שבת בלילה, וביום א' לפנות בוקר  20.7, מספר גדול מאוד של חטיבות חיילי חי''ר לרצועה. במילים אחרות, בשעות האחרונות נפתח השלב השני של המבצע הקרקעי של 'צוק איתן', אשר יתרכז בכניסה לאזורים העירוניים הבנויים של עזה. זו תהייה לחימה שונה מזו של גילוי המנהרות, והיא גם תהייה ארוכה וקשה יותר.
במצב זה של החרפת המלחמה, נראים כל הדיבורים האינסופיים ששמענו על הפסקת אש מתקרבת, כלוקחים מעולם אחר.
אין שום תוכניות לחמס בשלב זה הלחימה להסכים  לתוכניות המצריות-ישראליות להפסקת אש ,שמאחוריהן עומדות סעודיה ואיחוד נסיכויות הנפט הערביות UAE. זו הסיבה מדוע נכשלו הפגישות בשבת של מנהיג החמס חלאד משעל בכווית, ומדוע הוא דוחה את הזמנות מצרים והליגה הערבית לבוא לקהיר.
לחמס, הסבור עדיין בשלב זה של הלחימה, כי צה''ל לא הפתיע אותו במהלכיו, ואין שום סיבה אסטרטגית בגללה הוא צריך להפסיק את הלחימה, אין שום תוכניות להצטרף לצבא הפרשנים הישראלים המדברים כל הזמן על הפסקת אש. גם הדיבורים בשבת על חזרתה של ארצות הברית לזירת התיווך בין ישראל והחמס, הם יותר משאלה מאשר מציאות. גם לאחר שבועיים לחימה מסביב לרצועת עזה, אין שום סימנים כי ממשל אובמה עומד, או נערך להתערב במתרחש. 
כדאי שישראל תתרגל למצב ולמחשבה, כי היא נכנסה לאחת המלחמות הממושכות והקשות בתולדותיה.