שרון ומופז עוזרים לאבו מאזן, דחלאן, וברגותי, להקים פרלמנט שמורכב מאסירים.

נצחונו של מרואן ברגותי בפריימריס של הפת"ח אינן מפתיעות. היה מפתיע אם לא היה מנצח. המדיניות של הטריו השולט כיום במה שמכונה `הרשות הפלסטינית`, שמלבד השם לא נותר ממנה דבר, אבו מאזן, מוחמד דחלאן, ומרואן ברגותי, הוא להעמיד את ברגותי כמספר 1 ברשימת הפת"ח בגדה בבחירות למועצה הלאומית-הפרלמנט הפלסטיני שתערכנה ב-15 לינואר 2006. אולם לא רק בברגותי מדובר. הכוונה של הטריו השליט הוא להרכיב רשימת מעומדים לפרלמנט שתתבסס על שני עקרונות:
א. יותר משליש או אולי אפילו חצי מרשימת הפת"ח תהייה מורכבת מאסירים פלסטינים היושבים בכלא הישראלי.
ב. לא לתת ברשימה ייצוג לוותיקי הפת"ח אנשי טוניס, שהיו חוט השדרה של שלטון ערפאת.
מאחר ואסירים הוא נושא רגשי ואהוד מאוד בקרב האוכלוסייה הפלסטינית, מקווה הטריו השליט להביא בכך קולות רבים יותר לפת"ח שמצבו ברחוב הפלסטיני קשה, ולטרפד את מדיניותה של ישראל בנושא האסירים הפלסטינים. הצבת אסירים במרכז הרשימה תסב את תשומת לבה של דעת הקהל הפלסטינית מהעובדה שכיום שולטים ברשות שלושה אנשים בלבד, ומהשחיתות שרק הולכת ומעמיקה.
מה יעשו ראש הממשלה אריאל שרון, ושר הביטחון שאול מופז, כאשר באמצע חודש ינואר בעיצומה של מערכת הבחירות בישראל הם יעמדו מול פרלמנט פלסטיני המורכב מאסירים היושבים בבתי כלא ישראליים?
התשובה היא, כנראה שום דבר. כבר היום קיימת הוראה של השניים לצה"ל ולשב"כ לא להתערב בתהליך הזה ולהתעלם ממנו. הוראה זו עומדת כמובן מול הוראה אחרת האומרת, כי כל פעיל בחירות של החמס בגדה צריך להיעצר מיד כחשוד במעשי טרור. במילים אחרות הדיואו הישראלי, תומך ועוזר לצעדיו של הטריו הפלסטיני. כך אנו צפויים לראות בימים הקרובים גם את בחירתו של אסיר בולט אחר, מי שהיה ראש התנזים ומערך הטרור הפלסטיני במחנה באלטה בשכם חוסאם חאדר.
אותם צעדים כמו הפת"ח נוקטים החמס והחזיתות הפלסטיניות. ביום חמישי 24.11, החל החמס עורך `משאל אסירים` בבית הסוהר בבאר שבע, שם כלואים 700 אנשי חמס, על השאלה האם הנהגת החמס צריכה או לא צריכה להאריך את `ההודנה` לשנה נוספת? כאשר המשאל יסתיים בכלא באר שבע, הוא `יעבור` לכלא אשקלון, וכך הלאה. בהזדמנות זו ייבחרו האסירים גם את מועמדי החמס לפרלמנט הפלסטיני. גם החזית העממית מתכוננת להעמיד בראש רשימתה לפרלמנט את מזכירה הכללי אחמד סאדת היושב בבית הכלא ביריחו באשמת תכנון רצח השר רחבעם זאבי ז"ל. במילים אחרות, כאשר הפרלמנט הפלסטיני יתכנס בסוף ינואר לאחר שתיוודענה תוצאות הבחירות, יתחילו הפלסטינים והאירופאים לצעוק כי ישראל איננה מאפשרת את קיום התהליך הדמוקרטי ברשות הפלסטינית מאחר והיא מחזיקה במאסר למעלה משליש מחברי הפרלמנט הפלסטיני, ובכך לא הפלסטינים מפירים את מפת הדרכים, אלא שרון ומופז. עם תלונה זו הם כמובן יפנו אל שרת החוץ האמריקנית קונדולסיה רייס, שתתחיל להפעיל לחץ על ירושלים לשחרר ממאסר `לפחות` את אלה שנבחרו לפרלמנט.
הטכניקה הפלסטינית ברורה. העיוורון והשיתוק של ההנהגה הביטחונית הישראלית, מאז מסירת ציר פילדפי ליד המצרים, גם הוא ידוע.
הטענה של אבו מאזן ותומכיו, גם בישראל, כי אפשר וצריך לקחת את גורמי הטרור ולהפוך אותם לגורמים פוליטיים, התרסקה ביום ב` 21.11 ברעש גדול, כאשר חיזבאללה שיש לו נציגים בממשלה בביירות ובפרלמנט הלבנוני, פתח במתקפה משולבת לכל אורך גבול ישראל-לבנון. אין שום הבדל בין דבריו של חסן נסראללה מנהיג חיזבאללה, ביום שישי 25.11, כי חטיפת חיילים ישראליים הם לא מעשי טרור אלא זכות מוקנית של חיזבאללה, ובין דבריו של אבו מאזן באותו יום בטכס פתיחת מעבר רפיח, בו קרא למתאבדים הפלסטינים להמשיך בפעולותיהם עד לשחרור ירושלים. לשניהם מטרה אחת: להשמיד את מדינת ישראל.