הקרב הפוליטי הגדול הבא: מי יהיה ראש הממשלה בפועל?

תיקדבקה: עם ההתדרדרות הברורה במצבו של ראש הממשלה אריאל שרון ביום א` 15.1 בערב, כאשר אריאל שרון נותח כדי להתקין לו בקנה צינור נשימה חיצוני, ולאחר שהוברר כי על גזע המוח של ראש הממשלה יש לחץ הגורם לו לתרדמת, עולה במלוא חריפותה השאלה, אותה אף אחד לא העז לשאול, (מלבד התקשורות הבינלאומית,) מי יעמוד בראש ממשלת ישראל לאחר שהקרב על חייו של ראש הממשלה יסתיים בכישלון והוא חס וחלילה ייפטר?
ביום א` בבוקר פורסמה החלטת היועץ המשפטי לממשלה מנחם מזוז, כי אהוד אולמרט הוא ממלא המקום הזמני של ראש הממשלה, ממנו נבצר `באורח ממושך זמני` למלא את תפקידו. מאוחר יותר פרסם היועץ הבהרה, לפיה לאחר מכן התהליך החוקתי הוא אוטומטי. כלומר אם לאחר 100 יום ראש הממשלה ממשיך להיות במצב של חוסר הכרה, או במצב של `צמח`, הופך מ"מ ראש הממשלה להיות ראש הממשלה בפועל הבהרה זו לא הסירה את הערפל החוקתי הכבד האופף נקודה/שאלה זו.
הדברים הם נכונים וברורים כל זמן שהמצב הקיים כיום הוא גם המצב שיימשך בעתיד. אולם אם ראש הממשלה ייפטר, אנו עומדים בפני מצב שונה לגמרי, בו איש איננו יודע למעשה מה הוא המצב החוקתי.
דעה אחת אומרת- כי במקרה כזה לפי החוק האיש שיתמנה להיות ראש ממשלה במקומו של אריאל שרון חייב לבוא מהמפלגה אליה השתייך ראש הממשלה בעת שנבחר לתפקידו, כלומר מ`הליכוד`. במילים אחרות, במקרה טרגי כזה, נשיא המדינה, בעצה עם היועץ המשפטי, חייב לפנות אל בנימין נתניהו ולבקשו לעמוד בראש ממשלה עד לבחירות ב-28 למרס.
דעה שנייה אומרת- כי ממלא מקומו צריך לבוא ממפלגתו של ראש הממשלה מ`קדימה` את הוויכוח והמצב הזה יכריעו שלושה גורמים.
1. אם האירוע הטרגי יתרחש במשך החודש הנוכחי, כלומר בחודש טבת לפי הלוח העברי, או ינואר 2005, יכול מנהיג `הליכוד` בנימין נתניהו לעשות לעצמו חשבון כי עד הבחירות נותרו עוד חודשיים שלמים, וכדאי להשקיע את המאמץ המשפטי כדי להתמנות לתפקיד זה. דבר שיכול לתת לו את היתרון הפסיכולוגי במערכת הבחירות.
בהתפתחות כזו, אין להניח כי אהוד אולמרט ואנשי `קדימה` יוותרו על המשרה ועל עמדתם, ובכך הנושא מי הוא היורש האמיתי של ראש הממשלה? יהפוך להיות הנושא המרכזי של מערכת הבחירות. סימנים לכך אפשר היה לראות כבר בשבוע שעבר כאשר הנושא עלה והרוחות התלהטו מסביב לראיון שבנימין נתניהו נתן ל`ניו יורק טיימס`, ובו העיתון סימן את נתניהו כיורש אפשרי.
2. שני הצדדים יפנו אז אל בית המשפט העליון, כדי שיקבע טיעון של מי צודק. זאת עומדת להיות אחת ההכרעות המשפטיות- הפוליטיות הטעונות ביותר שעמדו אי פעם לפני בית המשפט העליון. בית המשפט יעמוד כמעט בפני ברירת החלטה בלתי אפשרית, מאחר והפעם תוך זמן קצר מאוד מאז מתן ההכרעה לכאן ולכאן, יוכל הבוחר הישראלי בדרך הצבעתו להעמיד אותו בפני עובדה, שתראה כי בית המשפט טעה. שום הרכב משפטי אינו רוצה לעמוד בפני פסק דין שכזה.
3. מערכת שיקולים שונה לגמרי תהייה באם אירוע טרגי שכזה יתרחש בימים אחרונים של חודש פברואר או הימים הראשונים של חודש מרס. אז בנימין נתניהו יצטרך להחליט אם כדאי לו להיכנס למאבק משפטי כזה, שאת תוצאותיו הוא איננו יודע, ומה תהייה ההשפעה של מאבק כזה על דמותו בעיני ציבור הבוחרים.
אחד השיקולים העיקריים אצל נתניהו תהייה המערכה הכבדה אותה עורכים נגדו כלי התקשורת, המנסים להציגו אותו ואת הצמרת החדשה של `הליכוד` כימנים קרובים יותר למילה `קיצונים` מאשר ימנים מרכזיים.
בעוד כלי התקשורת חושבים כי הם עוזרים בכך לאהוד אולמרט ולמפלגת `קדימה` ומזיקים לנתניהו ול`ליכוד`, הם עושים בדיוק אותה טעות בה הם עשו ב-1996, כאשר נתניהו התמודד נגד שמעון פרס. ללא כל מאמץ וללא השקעה של כספים כל שהם, מציבים כלי התקשורת כל יום את נתניהו במרכז החדשות ובמרכז צילומי הטלוויזיה, בעוד אולמרט נראה כשהוא יושב חיוור ליד שולחן הממשלה הריק. נתניהו לא יכול היה לצפות למערכת תעמולה טובה יותר המציגה אותה כאנדר דוג under dog של מערכת הבחירות. זה בדיוק מה שעזר לו לנצח את שמעון פרס לפני תשע שנים.
כשאר הבחירות יסתיימו, והאבק הפוליטי ישקע במקצת, יהיה אולי? קצת יותר זמן לדון ביתר רצינות וכבוד ראש במצב החמור שהתגלה בימיים האחרונים.
א. מצב בו בית החולים והרופאים אינם מוכנים לקחת על עצמם אחריות, ולקבוע ולומר ליועץ המשפטי אם ראש הממשלה יהיה או לא יהיה מסוגל אי פעם לחזור ולמלא את תפקידו, למרות שגם להם ולכולם ברור שהוא לא יהיה מסוגל.
ב. מצב בו פקיד משפטי בשירות הממשלה, גבוה ומוכשר ככל שיהיה, הוא הקובע מי יהיה ראש ממשלה בישראל.
ג. הצורך פעם אחת ולתמיד בחוקה ברורה של מדינת ישראל. עם כל הכבוד אי אפשר להשאיר את הנושאים החוקתיים העקרוניים של מדינת ישראל בידי עורכי דין.