הברירה שטהרן מציבה בפני האמריקנים: פחות מטעני צד בעיראק, או השתלטות איראן על דרום עיראק, כולל הנפט.

מיוחד ובלעדי למקורות הצבאיים של תיקדבקה 'זה יותר מידי מוקדם לומר באם הדיווחים מעיראק, כי האיראנים האטו את קצב משלוחי מטעני הצד, מייצגים התפתחות אמינה'. כך אמר ביום ו' 9.11, שר ההגנה האמריקני רוברט גייטס, במטוס שהחזיר אותו לארה"ב מסיור באסיה, שכלל את יפן, סין, דרום קוריאה, ווייטנאם. 'אם זה אכן כך', ציין גייטס, 'הדבר יפחית את האבידות האמריקניות והעיראקיות'. 'אולם ארצות הברית איננה מעורבת בהתפתחות זו, והיא איננה מהווה איתות (איראני) לכיוון שלנו', הדגיש גייטס.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים כי בכך רמז שר ההגנה האמריקני, כי התפתחות זו בעיראק, איננה משרתת בדיוק את האינטרסים של ארצות הברית בעיראק. עד עכשיו האיראנים הזרימו כמויות של גדולות של מטעני צד לידי גורמי הגרילה השונים הפועלים בעיראק, כולל אל קעידה, במטרה להגביר את מספר הפיגועים ומספר האבידות בצבא האמריקני.ההעזה האיראנית, והביקוש הרב מצד ארגוני הגרילה השונים למטענים אלה שהיה גדול, הביאו את האיראנים לידי מצב בו הם הפסיקו אפילו להסתיר את מקורם של מטעני הצד. המקורות הצבאיים שלנו מוסרים, כי האיראנים, לא טרחו יותר למחוק מהמטענים את המספרים של סדרות הייצור, אשר מורכבים במפעל התעשייה הצבאית של משמרות המהפכה האיראנים בחורמשאר Khormashar, בדרום איראן. כך שלאמריקנים לא הייה קושי מיוחד לזהות את מקורם. אולם עתה עם הפחתת המשלוחים של מטעני הצד, עומדים האמריקנים בפני בעיה חדשה לא פחות חמורה. כפי ששר ההגנה גייטס רמז, הפחתת משלוחי הצד האיראנים, באה כתוצאה מהסכם שהושג בין ראש ממשלת עיראק נורי אל מליקי ובין טהרן, בו האמריקנים אינם מעורבים.
המקורות המודיעיניים שלנו מוסרים, כי במסגרת הסכם זה, יפסיקו האיראנים בהדרגה את משלוחי הצד לתוך עיראק, דבר שיקל את הלחץ הצבאי מעל האמריקנים, וייראה כי ממשלת אל מליקי, משתלטת על המצב הביטחוני במדינה, אולם מצד שני, תמורת זו, ממשלת אל מליקי, שהיא ממשלה שיעית ברובה, תעלים עין ותשלים עם ההשתלטות האיראנית על דרום עיראק, כולל שדות הנפט, מסביב לבצרה. במילים אחרות, עיראק צועדת עוד צעד גדול אחד לקראת חלוקתה ל-3 מדינות, כורדית, סונית בהשפעת ערב הסעודית, ומדינה שיעית הנתונה להשפעת טהרן. התפתחות כזו, היא שלילית ביותר, מבחינת האינטרסים האמריקנים בעיראק. ארצות הברית לא יצאה למלחמה בעיראק, כדי שאיראן תשלוט במחציתה של עיראק.