ארצות הברית: ישראל נחלה תבוסה אסטרטגית בלבנון.

בלעדי ומיוחד למקורות תיקדבקה בוושינגטון: כמה שעות לפני פרסום ד"וח וועדת וינוגרד בירושלים, הגדירו מקורות בכירים בבית הלבן את תוצאת המלחמה בין ישראל וחיזבאללה בקיץ 2006, כ'תבוסה אסטרטגית', ציטוט: strategic defeat, עבור ישראל. זו הפעם הראשונה שממשל ג'ורג בוש מגדיר בפומבי את תוצאת המלחמה ואת מצבה האסטרטגי של ישראל במונחים קשים אלה. הגדרה אמריקנית חדשה זו היא ההפך הגמור מדבריו של הנשיא ג'ורג בוש מיד לאחר המלחמה שאז אמר 'חיזבאללה תקף את ישראל. חיזבאללה הוא שהתחיל במשבר. חיזבאללה הוא שספג את התבוסה במשבר'. ציטוט: Hizbollah attacked Israel. Hizbollah started the crisis, and Hizbollah suffered a defeat in this crisis. הממשל נמנע מלמסור על השינוי בעמדתו לנציגים ישראליים בוושינגטון או לירושלים, אולם הוא עשה זאת בעקיפין ובצורה לא ישירה כאשר ביום א' 29.4 הדליף מידע על האזהרה שהעבירה וושינגטון לממשלת טאייפ ארדוגן בטורקיה שלא לפתוח בהתקפה צבאית על בסיסי המורדים הכורדים, אנשי תנועת ה-PKK הנמצאים בצפון עיראק. חוגים בממשל מסרו כי הם הזהירו את ממשלת וצבא טורקיה, כי אם הם יתקפו בצפון עיראק, הם ימצאו את עצמם במצב דומה לזה שישראל מצאה את עצמה במלחמה עם חיזבאללה, כאשר היא הייתה בטוחה בניצחון מהיר, אבל ספגה 'תבוסה אסטרטגית'. המקורות של תיקדבקה בוושינגטון מדווחים כי בכך עשה ממשל בוש מחווה גדולה כלפי איראן, במסגרת הכשרת הקרקע לקראת האפשרות של הנחת היסודות להבנה אמריקנית-איראנית לגבי המצב בעיראק. הממשל מקווה שאם הבנה כזו תושג, היא תוכל להוביל גם להבנה בין וושינגטון וטהרן בנושא הגרעין.
המקורות שלנו בוושינגטון מציינים, כי השימוש בדוגמא הישראלית, וההגדרה 'תבוסה אסטרטגית', בנושא שאינו קשור כלל לישראל, הוא למעשה הכרה אמריקנית בניצחון האסטרטגי האיראני במלחמה בלבנון.
בכך ממשל בוש גם רומז, כי הוא לא רק מכיר בתפקיד ובעמדה האסטרטגית שהניצחון במלחמה בקיץ 2006 הקנה לאיראנים בלבנון, אלא שהוא יהיה מוכן להתחשב גם במציאות האסטרטגית הקיימת בעיראק, בה האיראנים ממלאים תפקיד חשוב מאוד. בכך מקווה וושינגטון להניח את היסודות לפגישתם האפשרית הישירה של שר החוץ האמריקנית קונדוליסה רייס ושר החוץ האיראני מנוצ'ר מוטאקי, בוועידה על המצב בעיראק שתערך בסוף השבוע ( 4-3 במאי) בשארם-א-שייח'.
השימוש במושגים כאלה על ידי ממשל בוש גם מצביע על כך, כי אם תיווצר בשארם-א-שייח' הזדמנות לפריצת דרך ביחסים בין ארצות הברית ואיראן, על חשבון האינטרסים האסטרטגיים של ישראל, הממשל לא יחמיץ הזדמנות כזו, מאחר וכיום ישראל מוגדרת כצד שנחל תבוסה במלחמה. חוגים בכירים בוושינגטון אומרים, כי הבנה אמריקנית-איראנית לגבי המצב בעיראק, תכלול ממילא גם הבנה בין ארצות הברית ואיראן לגבי לבנון, ולגבי מעמדו של חיזבאללה. עם זאת חוזרים ומדגישים המקורות שלנו בוושינגטון כי המדובר בצעדים דיפלומטיים ראשונים אשר אי אפשר לדעת את תוצאותיהם. גם תגובת האיראנים איננה ברורה, והיא תיוודע רק בעת הוועידה עצמה. בסיבוב הראשון של הוועידה שנערך לפני חודש ומחצה בבגדאד האיראנים לא הראו שום נטייה או סימן כי הם מעוניינים בדו-שיח ישיר עם וושינגטון. אולם מקורות מזרח תיכוניים שמו לב לכך כי היועץ לביטחון לאומי של איראן עלי לאריג'ני, הגיע ביום א' 29.4 לביקור פתע בבגדאד, עליו לא נמסרו כל פרטים. ההנחה בבגדאד היא כי עלי לאריג'ני נפגש בבירה העיראקית בחשאי גם עם השגריר האמריקני ראיין קרוקר Ryan Crocker, במטרה לנסות ולהגיע להסכמה אמריקנית-איראנית, על סדר היום והמהלכים בוועידת שארם-א-שייח'. עצם העובדה כי הממשל מוכן להשתמש בתוצאות המלחמה בלבנון כדי לקדם צעדים אלה בוועידה, מראה על מעמדה של ממשלת אולמרט בוושינגטון.