ערפאת בטרור תעשה לך מלחמה. איש אינו יודע כיצד לעצור את הסחרורת המלחמתית הפלסטינית.

המנהיג הערבי היחיד שקיבל עת עתה החלטה אסטרטגית לצאת בשבועות או החודשים הקרובים למלחמה כוללת עם ישראל, הוא יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת. אולם הוא גם המנהיג הערבי היחיד שאין ברשותו כוח צבאי לבצע החלטה זו.זו הסיבה העיקרית מדוע ערפאת מורה לאנשי המשמר הנשיאותי שלו, אנשי המשטרה פלסטינית, אנשי מנגנוני הביטחון שלו ואנשי הפת"ח והתנזים לבצע שורה ארוכה של מעשי טרור מכאיבים נגד הישראלים. המטרה שלו ברורה. למשוך את ישראל להנחית עליו מכה צבאית בה יפלו חללים פלסטינים רבים.
דעת הקהל הערבית והמוסלמית בעולם לא יוכלו לעכל מספר כה גדול של אבדות פלסטיניות והם יצטרכו להצטרף למלחמה נגד ישראל, או להביא לבנאום ההתנגשות הצבאית. כדי להשיג מטרה זאת מוכן ערפאת לתת לכוחות המתנגדים לו כחמס, גיאהד איסלמי, חיזבאללה ואחרים לפעול צבאית ופוליטית בשטח בצורה חופשית. תוצאה בעוד ערפאת טוען כי הוא יצר בשטח מצב דומה לזה שהיה קיים בבוסניה בתחילת שנות התשעים, מצב שהצריך מעורבותם של כוחות בינלאומיים כולל כוחות אמריקנים, הוא למעשה יצר ברצועת עזה ובגדה המערבית מצב דומה לזה שהיה קיים במלחמת האזרחים בלבנון באמצע שנות ה- 70. כולם נלחמים בכולם.
רק מומחי מודיעין הנמצאים בשטח עצמו יודעים את ההבדלים הדקים של הנאמנויות וההתחייבויות השונות של הקבוצות הפלסטיניות הנלחמות. במילים אחרות מדובר בהתמוטטות הדרגתית, מכוונת, אך יחסית מהירה של המבנה השלטוני של הרשות הפלסטינית. אבל לא מדובר באובדן השליטה של ערפאת, להפך, מדובר בחיזוק השליטה שלו.
בתגובה לקו הטרוריסטי של ערפאת, הורה ראש הממשלה אריאל שרון בתחילת מרס 2001, לצבא לבצע את תוכנית המגירה שלו הנקראת "ברונזה". לפי תוכנית מבצעית זו, שהוכנה על ידי המטכ"ל הישראלי למקרה של מלחמה כוללת עם הפלסטינים או של מלחמה כוללת מזרח תיכונית, כוחות שריון וחיל רגלים משוריין ישראלי המונים כשש חטיבות צריכים להשתלט על השטחים המאוכלסים בגדה המערבית וברצועה , לחלק אותה ל- 64 כיסים, לשים מצור עליהם, כך שאין יוצא או בא ללא פיקוח צבאי, לנתק את הכיסים זה מזה באמצעות חפירים, או סוללות עפר גבוהות, או הריסת הכבישים המחברים ביניהם. לנתק את הכיסים הנצורים מאזורי החזית בהם ישראל תצטרך לפעול במקרה של מלחמה אזורית, כמו בקעת הירדן למשל, או ציר התנועה המרכזי של הגדה המערבית המוליך מנתניה שעל חוף הים התיכון במערב ועד לנהר הירדן במזרח. מטרה אסטרטגית נוספת היא ניתוקם של מרכזי האוכלוסייה הפלסטינית ממרכזי האוכלוסייה של תושביה הערביים של ישראל כדי להביא להפרדת כוחות במקרה שגם אלמנטים מתוכם יצטרפו למלחמה.
המספר 64 כיסים, בתוכנית הישראלית אינו מספר שיש להיצמד אליו. הכיסים לפי תוכנית "ברונזה", הם גמישים וגבולותיהם והכוחות הצרים עליהם יכולים להשתנות בהתאם לנסיבות ולתנאים בשטח. כיום, נמצאים באזורי הגדה והרצועה כ- 25 עד 28 כיסים נצורים כאלה. במילים אחרות מבחינתו של ערפאת ומבחינתם של הפלסטינים ואולי אפילו מבחינתה של ישראל, המלחמה הכוללת המקומית כבר החלה. זהו בדיוק הרגע בו ערפאת רוצה להפוך את המלחמה הזאת למלחמה מזרח תיכונית כוללת.
ערפאת חושב כי בעזרתן של כמה מכות טרור מכאיבות במיוחד, שיכללו הפעלת נשק כבד, כולל טילים נגד כוחות השריון הישראלים הצרים על הכיסים, כולל ניסיון של יחידות פלסטיניות לכבוש ישוב ישראלי בגדה המערבית או ברצועה ואף ישוב ישראלי בתוך הקו הירוק ולקיחת התושבים בו כבני ערובה, או פיגוע אסטרטגי במטרה אסטרטגית כמו תחנת חשמל או מים מרכזית. ערפאת מתכנן להגיע לוועידת הפסגה של המנהיגים בעמן, כמפקד של הכוחות המוסלמיים הנלחמים לשחרור העם הפלסטיני וירושלים מידי היהודים. זה יהיה רגע בו הוא מקווה כי סדאם חוסיין יגיע במפתיע לביקור של שעתיים בוועידת הפיסגה בעמן, (זו תהייה יציאתו הראשונה של השליט העיראקי מבגדאד ומעיראק מאז מלחמת המפרץ לפני 10 שנים ב- 1991,) ושם הוא יכריז על הצטרפותו למלחמה. אחריו ילך הנשיא הסורי בשאר אסד שיתן אור ירוק לחיזבאללה לפתוח בחזית שניה בגבול לבנון ישראל. זו היא למעשה הספירלה או הסחרחורת הפלסטינית, שאיש, במזרח התיכון, אינו יודע כיצד לעצור אותה.