לאן נעלם הניסוי בטיל 'תמיר' של המערכת נגד טילים, 'כיפת' הברזל'?

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: לאן נעלם הניסוי בטיל 'תמיר' של המערכת נגד טילים, 'כיפת' הברזל'? מדוע הופעת הבכורה של הטיל הועברה מדרום ישראל, לפריס?
ביום ג' (10.6), ביום בו נערכה ההתייעצות המשותפת האחרונה, בין ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון אהוד ברק, שרת החוץ ציפי ליבני, והרמטכ"ל רב אלוף גבי אשכנזי, על המצב ברצועת עזה, לפני שהחלו להטיח האשמות זה בזה, ויום אחד לפני ישיבת הקבינט המדיני ביטחוני (ביום ד' 11.6), בה הוחלט על ביטול הפעולה הצבאית ברצועת עזה, נמסר על ידי מערכת הביטחון ורפא"ל, כי ביום ד' ייערך ניסוי ראשון בטיל המיירט, 'תמיר', של מערכת הטילים 'כיפת ברזל'. ביום ד' נמסר כי הניסוי נדחה ליום אחד בגלל 'סיבות טכניות'. אולם עד עתה לא נערך ניסוי כזה, מבלי שיימסרו שום פרטים או הסברים מדוע?
ביום ג' דיווחו המקורות הצבאיים שלנו, כי ראש הממשלה אולמרט, ושר הביטחון אהוד ברק, האיצו ברפא"ל המפתחת את הטיל לבצע את הניסוי, במסגרת ניסיונם ליצור דעת קהל שתצדיק את דחיית פעולת צה"ל ברצועה.
מקורות בכירים בצה"ל אמרו, כי המדובר בהודעה ללא תקדים, המדווחת מראש על ניסוי בטילים ועל האזור בו ייערך. אין ספק כי החמס ינסה לעקוב אחר השיגור, וגם אם לא יצליח לבצע זאת, הוא יגיב עליו מייד. בכל ניסויי הטילים בישראל, אף פעם לא נמסרה הודעה מראש על ניסוי.
עתה, כאשר ברור כי הניסוי לא ייערך כלל, מתגלה דבר חמור הרבה יותר.
לאיזה דרגה של מניפולציה וזלזול בדעת הקהל הגיעה מערכת הביטחון שהיא מרשה לעצמה לקחת נושא ביטחון לאומי, ונושא ביטחון ספציפי עכשוי של למעלה מ-220.000 מתושבי דרום מדינת ישראל, ולהשתמש בו ככל העולה על רוחה, מבלי לתת לאף גורם דין וחשבון. במילים אחרות מערכת הביטחון ורפא"ל לא סופרות, ובלשון ברורה יותר, לא שמות, את/על האזרח הישראלי. לאחר 7 שנים של הזנחה, בהן הממשלה ומערכת הביטחון לא נקפו אצבע כדי להכין הגנה כל שהיא על העורף מפני טילים קצרי טווח, מרשים לעצמם גורמים אלה להמשיך ולשחק בנושא זה לנוחיותם הפוליטית, וכנראה גם הכלכלית.
המקורות הצבאיים שלנו מוסרים כי ביום שני 16.6 תפתח בפריז תערוכת 'יורוסאטורי'- Eurosatory 2008, הנחשבת ליריד הגדול והחשוב ביותר בעולם למערכות הגנה וביטחון, באוויר וביבשה. במסגרת היריד הזה מתכוננת רפא"ל להציג את מערכות ההגנה שהיא מפתחת נגד טילים, 'כיפת הברזל', ו'קלע דויד'.
שתי המערכות מוצגות כמערכת דו-שלבית, המסוגלות לפעול בתיאום, כאשר 'כיפת הברזל' מספקת הגנה מפני טילים קצרי טווח וארטילריה, ו'קלע דויד',( המפותחת ביחד עם החברה האמריקנית 'רייתאון' Raytheon.) מוצגת כמערכת המספקת הגנה מפני טילים בעלי טווח בינוני וארוך, טילים בליסטיים קצרי טווח, וטילי שיוט.
צריך לקרוא בזהירות רבה את דברי ההסבר של רפא"ל לתערוכת 'יורוסאטורי'- Eurosatory 2008, כדי להבין לאן נעלם ביום ד' 11.6, הניסוי 'בכיפת הברזל'.
'המערכת ('כיפת הברזל') תוכננה במיוחד כדי למנוע נזקים כבדים, על ידי פיצוץ ראש החץ (של הטיל המיירט-'תמיר') מחוץ לשטח המוגן, (לדוגמא,שדרות.) על ידי מניעת נפילתם של חלקים (מהטיל התוקף-לדוגמא, הקסאם או ה'גראד',) בשטח המוגן'. 'חלקי המערכת העיקריים הם מערכת מכ"ם עוקב. מערכת ניהול קרב, ומערכת פיקוח על הנשק'. 'מיירט מצויד בראש חץ מיוחד המסוגל לפוצץ איומים ממרחקים שאינם עולים על 70 ק"מ,כולל יחידות שיגור טילים'. ציטוט המקור: The system was specially designed to avoid collateral damage by detonating the target warhead outside the defended area preventing target debris from falling in that area. The system’s main components include tracking radar, a battle management and weapons control unit, an interceptor with a special warhead that detonates threats from ranges up to 70 km, and a missile firing unit. (סוף ציטוט.) במילים אחרות, מדובר במערכת משוכללת ביותר המסוגלת לטפל בירי טילים בזירה המשתרעת על פני טווח של 70 ק"מ, אולם כזו שאיננה מסוגלת לטפל באיום של ירי טילים הנורים ממרחק של 1000 מטרים. ברור שעד כה לא נפתרה הבעיה, כיצד הטיל 'תמיר' יצליח ליירט טילים הנורים מטווח קצר מאוד, ואם הטיל יצליח בסופו של דבר לעשות זאת, כיצד יובטח שמעל ראשם של תושבי אזורי המטרות, כמו שדרות, אשקלון, נתיבות, נהריה, ועכו, לא יתפוצץ טיל אחד, אלא 2 טילים, האחד הטיל התוקף, וה-2 הטיל המיירט.